הקוראן 16:118 — הדבור (אל-נחל)

وَعَلَى الَّذينَ هادوا حَرَّمنا ما قَصَصنا عَلَيكَ مِن قَبلُ ۖ وَما ظَلَمنٰهُم وَلٰكِن كانوا أَنفُسَهُم يَظلِمونَ

ליהודים, אנו אסרנו את מה שסיפרנו לך קודם כל.* לא אנחנו עווים להם; הם הם אלה שעוו בנפשם.

[16:117] הם נהנים לרגע, ואז סובלים נקמה כואבת.

[16:119] עם זאת, לגבי אלה שנכשלים בחטא מתוך אי-ידיעה ואז מתחרטים ומתקנים, אדוניך, לאחר שזה נעשה, הוא סולח, רחום.