סורה 16: הדבור (אל-נחל)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[16:1] הפקודה של האל כבר ניתנה (והכל כבר נכתב), לכן אל תמהר בזה.* תהיה הוא מפואר; העליון, מרחק רב מעל כל העצבנים שהם מקימים.

[16:2] הוא שולח את המלאכים עם ההודעות, נושאים את פקודותיו, למי שהוא בוחר מתוך עבדיו: "תקרא להם להאמין כי אין אל אחר מלבדי; תיראו ממני."

[16:3] הוא יצר את השמים ואת הארץ למטרה מסוימת. הוא רב יותר מדי, מרחק רב מעל כל העצבנים שהם מקימים.

[16:4] הוא יצר את האדם מטיפה קטנה, ואז הוא הופך ליריב נלהב.

[16:5] וַיִּבְרָא לָכֶם אֶת הַבְּהֵמָה, לְתֵת לָכֶם חוֹמָה, וְגַם לְהַרְבּוֹת תְּועָלִים אֲחֵרִים, וְכֵן מַזּוֹן.

[16:6] הם גם מספקים לך יוקרה בזמן הפנאי שלך וכאשר אתה נוסע.

ברכות האל

[16:7] והם נושאים את משאתך אל ארצות שאינך יכול להגיע אליהן בלעית גדולה. כי אמנם, אדוניך רחום, רחמן.

[16:8] ואת הסוסים והפרדים והחמורים יצרם לך לרכוב ולתפארת. ויוצר את אשר אינך יודע.

[16:9] האל יצביע על הנתיבות, כולל אלו הלא נכונים. אם ירצה, הוא היה יכול להדריך את כולכם.

[16:10] הוא שולח מן השמים מים לשתייתך, ולצמיחת עצים לתועלתך.

[16:11] עם זה, הוא מגדל לך תבואה, זיתים, תמרים, גפנים וכל מיני פירות. זהו ראייה מספיקה לאנשים שחושבים.

[16:12] והוא מקביל, לשירותך, את הלילה והיום, וגם את השמש והירח. גם הכוכבים נמסרים על פי צווו. אלה הם הוכחות מספיקות לאנשים שמבינים.

[16:13] וְהוּא בָרָא לָכֶם בָּאָרֶץ צִבְעִים שׁוֹנִים. זֹאת הִיא רַאיָה מַסְפִּיקָה לְאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְרִים.

[16:14] וַיִּפְקֵד אוֹתָהּ לַיָם לְשָׁרְתֶךָ; אַתָּה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר רַך, וּמַצְאִים תַּכְשִׁיטִים שֶׁאַתָּה לָבֵשׁ. וְרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַסְפִּינוֹת מְתִעֲבָּרוֹת בּוֹ לְמַעַן תַּרְבּוּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת מַתְּנוֹתָיו, לְמַעַן תִּהְיֶה מוֹדֶה.

[16:15] וַיָּשֶׂם מְיַסְדוֹת (הרים) עַל הָאָרֶץ, פֶּן תִּתְגַּלַּגֵּל אִתְּכֶם, וְגַם נְהָרוֹת וּדְרָכִים, לְמַעַן תִּתְבָּנֶה.

[16:16] ונקודות ייחוד, כמו גם הכוכבים; לשימוש בניווט.

[16:17] האם היוצר דומה לאיש שאינו יוצר? האם תשים עתה לב?

[16:18] אם תספור את ברכות האל, אי אפשר לכלול אותן במלואן. האל הוא סולח, הרחמן ביותר.

[16:19] וְהָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה מַסְתִּיר וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה מַגִּיד.

הנביאים והצדיקים המתים

[16:20] כל העצבים שהם הקימו לצד האלוהים, הם לא יוצרים דבר; הם נבראו בעצמם.

[16:21] הם מתים, לא חיים, ואין להם מושג כיצד או מתי הם יוקמו מן המתים.

[16:22] אלוהיך הוא אל אחד. לגבי אלה שאינם מאמינים בעולם הבא, לבם מכחיש והם יהירים.

[16:23] בהחלט, האל יודע הכל - מה שהם מסתירים ומה שהם מגידים. הוא לא אוהב את הגאים.

[16:24] כאשר שואלים אותם, "מה דעתכם על ההתגלויות הללו מאת אדוניכם," הם אומרים, "סיפורים מהעבר."

[16:25] יידרשו לחשבון על חטאיהם ביום התחיה, כולם, וגם על חטאי כל אלה שהובילו לטעות בגלל בורותם. מה משא מר?

[16:26] אחרים דמיוונו בעבר, ובתוצאה, ה' הרס את בנייתם ביסודה, גורם לגג ליפול עליהם. הנקמה הכה אותם כאשר הם לא ציפו.

[16:27] אז, ביום התחיה, הוא יבישם וישאל, "איפה השותפים שלי שהקמתם לצידי, והתנגדתם בשבילם?" אלה המבורכים בידע יאמרו, "היום, הבושה והמצוקה נפלו על הכופרים."

מוות למכחישים

[16:28] המלאכים הורגים אותם במצב שבו הם עושים עוול לנפשם. רק אז הם מתכוננים סופית ואומרים, "לא עשינו כלום רע!" כן בהחלט. האל יודע במלוא הידע על כל מה שעשיתם.

[16:29] לכן, כנסו לשערי גיהנום, שם תתגוררו לנצח. מה מחליטה בלתי נוחה עבור הגאים.

הַמַּאֲמִינִים לֹא מֵתִים בֶּאֱמֶת*

[16:30] כגבורים ישראלים, כאשר שואלים אותם, "מה דעתך על ההודעות הללו מאת אדוניך," הם אומרים, "טוב." לאלה שמובילים חיים צדיקים, שמחה ומעון העולם הבא הם אף יותר טובים. מה מעון אושר לצדיקים.

[16:31] הגנים של עדן נשמרים להם, שם נוזלים נחלים. יש להם כל מה שהם רוצים שם. כך אלוהים מקבל את הצדיקים.

הם הולכים ישירות לגן עדן

[16:32] המלאכים מסיימים את חייהם במצב של צדק, אומרים: "שלום עליכם. תיכנסו לגן העדן (כעת) כשכר למעשיכם."

הַכּוֹפְרִים

[16:33] האם הם מחכים שהמלאכים יבואו אליהם, או עד שיתבצע דין אדוניך? אלה שהיו לפניהם עשו אותו הדבר. אלוהים לא הוא אשר עושק אותם; הם הם אשר עושקים את נפשם.

[16:34] הם נתקלו בתוצאות מעשיהם הרעים, והדברים עצמם שהם התעלמו מהם חזרו כדי לרדוף אחריהם.

תירגום מקצועי סליחה המפורסמת

[16:35] המעבדים אומרים, "לו רצה האל, לא היינו עובדים עבודה זרה מלבדו, ולא אבותינו. ולא היינו אוסרים דבר מלבד איסוריו." כל אלה שעשו גם קודם להם. האם השליחים יכולים לעשות משהו מלבד להעביר את המסר השלם?

[16:36] שלחנו שליח לכל קהילה, ואמרנו, "תשתחוו לאלוהים, ותחמרו מעבודת עבודה זרה." לאחר מכן, חלקם הוליכם אל הדרך הישרה בידי אלוהים, וחלקם נשארו נאבדים בשגיאה שלהם. תהלכו בארץ ושימו לב לתוצאות של הפושעים.

[16:37] לא משנה כמה אתה מתאמץ להדריך אותם, האל לא ידריך את אלה שהוא החליט לתעות. לכן, אין אף אחד שיכול לעזור להם.

עמוק בתוך ראשם

[16:38] הם נשבעו באלוהים בצורה רצינית: "אלוהים לא יקים את המתים." בהחלט, זאת הבטחתו הבלתי ניתנת לשינוי, אך רוב האנשים אינם יודעים.

[16:39] אז הוא יצביע לכולם על כל הדברים שהם סכלו עליהם, וידיע לאלה שסרבו כי הם שקרנים.

להחיות את המתים

[16:40] כדי לעשות כל דבר, אנו פשוט אומרים לו, "יהי," והוא קיים.

[16:41] אלה שעלו למען האל, מפני שנרדפו, אנו בוודאי נשיב להם בצדק בחיים הזה, והשכר בעולם הבא גדול יותר, אם רק היו יודעים.

[16:42] זה בגלל שהם מתמידים בהתמדה, ובאדוניהם הם בוטחים.

[16:43] לא שלחנו לפניך אלא אנשים אשר השקפנו בהם. שאל את אלה שיודעים את הכתב, אם אינך יודע.

[16:44] אנו סיפקנו להם את הראיונות והכתובים. ושלחנו אליך את המסר הזה, לקרא לעם את כל מה שנשלח אליהם, אולי ישקפו.

[16:45] האם אלה שחושבים מחשבות רעות הבטיחו לעצמם שאלוהים לא יגרום לארץ לבלוע אותם, או שהענש לא יגיע אליהם כאשר הם פחות צפויים?

[16:46] זה עשוי להכות אותם כשהם ישנים; הם לעולם לא יצליחו לברוח.

[16:47] או שהיא עשויה להכות אותם כאשר הם מחפים בפחד. אדוניך הוא רחום, רחמן.

[16:48] האם לא ראו את כל הדברים שנבראו על ידי האלוהים? הצללים שלהם מקיפים אותם מימין ומשמאל, בכל מובנה לאלוהים, וברצון.

[16:49] לאל כל מה שבשמים ומה שבארץ משתחוים—כל בריה—וכן המלאכים; בלי גאווה קטנה.

[16:50] הם מכבדים את אדוניהם, שגבוה מעליהם, ועושים את אשר מצווים לעשות.

[16:51] אלוהים קרא: "אל תשתחוו לשני אלים; יש רק אל אחד. תיראו אותי בלבד."

[16:52] לו שייכת כל היקום בשמים ובארץ, ולכן הדת צריכה להיות מוקדשת לו בלבד. האם תשתחוה למלבד האלוהים?

[16:53] כל ברכה שאתה נהנה ממנה היא מאת האל. אך כל פעם שנתקלת בקושי, מיד אתה מתלונן אליו.

[16:54] עם זאת, כשהוא מקל על צרותיך, חלק מכם שבים לעבודת עצבים.

[16:55] תַּנִיחוּ לָהֶם לַאֲמִין בַּמֶּה שֶׁנָּתַנּוּ לָהֶם. הַמְשִׁיךְ וּתְהִי נָאֶה לְזְמַן; בֶּטֶח תִּגְלֶה.

[16:56] הם מקצים לעצמם אלילים שהם מקימים מתוך אי-ידיעה, חלק מהמזונות שאנו מעניקים להם. באלוהים, תחוו אחריות על החידושים שלכם.

עיוות מוחלט נגד תינוקות נקבה

[16:57] הם אפילו מקצים בנות לאלוהים, יתפאר הוא, בעוד שהם מעדיפים לעצמם את מה שהם אוהבים.

[16:58] כאשר אחד מהם מקבל בת ילדה, פניו מתעטשים מצער שובה לב.

[16:59] מבייש, הוא מתחבא מהאנשים, בגלל החדשות הרעות שניתנו לו. הוא אפילו שוקל: האם ישמור על התינוקת בקוצץ, או יקבר אותה בעפר. אכן נמאס הדין שלהם.

[16:60] אלה אשר לא מאמינים בעולם הבא נותנים דוגמאות רעות ביותר, בעוד שלאל נשאיר הדוגמאות הנפלאות ביותר. הוא הגבור, החכם ביותר.

החטא המקורי

[16:61] אם האל היה פוגע באנשים על פשעיהם, הוא היה משמיד כל בריה בארץ. אך הוא מאבידם לזמן ספציפי ומוקדם. כאשר התקופה שלהם מסתיימת, הם לא יכולים לדחות אותה בשעה אחת, ולא לקדם אותה.

[16:62] הם מייחסים לאל מה שהם לא אוהבים עבור עצמם, ואז משקרים בלשונם שהם צדיקים! ללא ספק, הם נתקלים בגיהנום, מאחר והם מרדו.

[16:63] בְּאֱלֹהִים, שְׁלַחְנוּ (שְׁלִיחִים) אֶל קְהִלּוֹת לִפְנֵיכֶם, אֲךָ הַשָּׂטָן יָפֵה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. לְכָן, הוּא כַּעַת אֲדוֹנֵם, וְהֵם נָשְׂאוּ עוֹנָשׁ כָּאב.

[16:64] חָשַף לָךְ הַכָּתוּב הַזֶּה, לְהַצְבִּיעַ לָהֶם עַל אֲשֶׁר הֵם מְרִיבִים, וּלְהַעֲנִיק הַדֶּרֶךְ וְהָרַחֲמִים לַאֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים.

עדויות נוספות מאת האלוהים

[16:65] אלוהים שולח מן השמים מים להחיות את הארץ לאחר שמתה. זה צריך להיות ראייה (מספקת) לאנשים ששומעים.

[16:66] ובמקרה יש לך שיעורה: אנו מספקים לך שתייה מבטנם. מתוך תוך מזון מעוכל ודם, אתה מקבל חלב טהור, נעים לשותים.

[16:67] ומפרי תמרים וגפנים תקבילו שכר, ומכלילים טובים. זה צריך להיות (מספיק) ראיה לאנשים שמבינים.

הדבורה

[16:68] והשם שלך השרה על הדבורה: בני בתים בהרים ובעצים, ובכוונתם לך יבנו.

[16:69] אָז תֹּאכְלוּ מִכָּל הַפְּרִיִּם, לְפִי תַּכְנִיתָם שֶׁל אֲדוֹנֵיכֶם, בְּדֶיֶק. מִבִּטְנָם יֵצֵא מַשְׁקָה בְּצִבְעִים שוֹנִים, שֶׁבּוֹ יֵשׁ רְפוּאָה לַאָדָם. זֹאת צָרִיכָה לִהְיוֹת רַאיָה מַסְפִּיקָה לְאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁקִים.

[16:70] אלוהים יצר אתכם, ואז הוא מסיים את חייכם. הוא מאפשר לחלק מכם לחיות עד גילם הזקן ביותר, רק כדי לגלות שיש גבול לידע שהם יכולים לרכוש. אלוהים הוא יודע הכל, על-כוחו.

אין שותפים עם האל.

[16:71] אלוהים נתן למישהו יותר מאחרים. אלה שמקבלים הרבה לעולם לא ימסרו את רכושם לכוחם עד כדי הפיכתם לשותפים. האם הם יוותרו על ברכות האל?

[16:72] וַיִּבְרָא הָאֱלֹהִים לָכֶם זוּגוֹת מִתוֹךְ עֲצְמוֹתֵיכֶם, וַיַּעֲלֶה לָכֶם מִזֵּי זוּגוֹתֵיכֶם בָּנִים וּבָנוֹת, וַיַּסְפִּיק לָכֶם פַּרְנָסָה טוֹבָה. הֲיַאֲמִינוּ בַשֶּׁקֶר, וְיִהְיוּ לֹא מוֹדִים בִּבְרָכוֹת הָאֱלֹהִים?

עֲבוֹדַת עֲצַבִּים: לֹא מְאוּד חָכָם

[16:73] עם זאת, הם משתחווים ליד האלוהים לדבר שאין לו פרוביזיות עבורם בשמים, ולא בארץ, ואינו מסוגל לספק להם דבר.

[16:74] לכן, אל צפוי לדוגמאות לאל; האל יודע ואתה לא יודע.

המאמין העשיר טוב יותר מהמאמין העני.

[16:75] אלוהים מביא דוגמה של עבד ששייך לו ואין לו שום כוח, בהשוואה למי שברכנו ברווחה טובה, ממנה הוא נותן צדקה בסוד ובפומבי. האם הם שווים? שבח לאלוהים, רובם לא יודעים.

[16:76] ואלוהים מביא דוגמת שני אנשים: הראשון אינו מדבר, חסר היכולת לעשות כלום, תלוי לחלוטין באדוניו - לא יכול לעשות כלום טוב לאיש אשר מושל בצדק, ונחווה בנתיב הנכון.

החיים האלה קצרים מאוד

[16:77] לאל שייך עתיד השמים והארץ. בראיונו, סוף העולם (השעה) הוא רק זריחת עין מרחק, או אף קרוב יותר. אל הוא כוח על כל דבר.

[16:78] אלוהים הוציא אתכם מבטנות אמהותיכם בלא ידיעה, ונתן לכם את השמיעה, הראייה והשכל, כדי שתהיו מודים.

[16:79] האם הם לא רואים את הציפורים שמחוייבות לעוף באטמוספירת השמיים? אין מי שמחזיק אותן באוויר אלא האל. זה צריך להיות ראיה מספיקה לאנשים שמאמינים.

[16:80] וַיִּסְפֹּק לָכֶם ה׳ בָּתֵי מוֹשָׁב לָשֶׁבֶת בָּהֶם. וַיִּסְפֹּק לָכֶם בָּתֵי נְסִיעָה עֲשׂוּיִם מֵעוֹרוֹת בְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ וּבַמְּקוֹם שֶׁתָּתְיַשְּׁבוּן. וּמֵעֵיצֵיהֶם, וּמִפִּרוּקֵיהֶם, וּמִשְׂעַרֵיהֶם, אַתֶּם עוֹשִׂים כְּלֵי רְהִיטִים וּמְפַאנִים לְזְמַן מְהַדּוּר.

[16:81] וַאֲלֹהִים סִפֵּק לָךְ צֵל בְּאֲמִתִּים שֶׁבָּרָא, וּמְצִיא לָךְ מַקְלוֹת בָּהָרִים, וּמְצִיא לָךְ בְּגָדִים שֶׁמַגְנִים אוֹתְךָ מִן הַחֹם, וּבְגָדִים שֶׁמַגְנִים בְּעִת קְרָבוֹת. כֵּן הוּא מַשְׁלִים אֶת בְּרָכוֹתָיו עָלֶיךָ, לְמַעַן תִּשְׁתַּעֵן.

[16:82] אם הם עדיין משתינים, אז המשימה שלך היא למסור את ההודעה בצורה ברורה.

הַכּוֹפְרִים לֹא מוֹכְרִים אֶת הַהִודָעָה

[16:83] הם מכירים במלוא הברכות של האל, ואז מכחישים אותן; רובם הם כופרים.

ביום התחיה

[16:84] היום יבוא כאשר נעיר מכל קהילה עד, ואז אלה שסרבו לא יותר יתרשאו (לדבר), ולא יוצא להם להתיר.

[16:85] כאשר אלה שעברו על החוק רואים את העונש, זה יהיה מאוחר מדי; לא יוחלף עבורם, ולא יינתן להם פטור.

העצבים משליכים את עובדיהם

[16:86] וכאשר יראו המשתחוים לעצבים את עצביהם, יאמרו, "אדנינו, אלה הם העצבים שהקימנו לצדך." והעצבים יעמדו לעד בם ויאמרו, "אתם כזבים."

[16:87] הם יכנעו לאל ביום ההוא באופן מוחלט, והאלילים שהמציאו יכחישו אותם.

[16:88] אלה אשר מסרבים ומרחיקים מנתיב האל, אנו מרבים את עונשם על ידי הוספת עונש נוסף, בשל פשעיהם.

[16:89] היום יבוא כאשר נקים מכל קהילה עד עד, עד עד, ונביא אותך כעד מן העם הזה. גילינו לך ספר זה למען תביא הסברים לכל דבר, והדרך, והרחמים, ובשורה למכניעים.

[16:90] אלוהים תומך בצדק, במילוא חסד, ובכבוד לקרובים. והוא אוסר רע, רשע, ועבירה. הוא מאיר לך, כדי שתתבונן.

תשמור על דבריך

[16:91] תקיים את הברית שלך עם האל כאשר אתה חותם על הברית הזאת. לא תפר את השבועות לאחר שנשבעת (בשם האל) לקיימם, כי האל הפך לך לערב. האל יודע את כל מעשיך.

[16:92] אל תהיה כמו האריגה שמתירה את רקמתה החזקה לערימות של חוטי צמר דקים. זהו הדוגמה שלך אם תשתמש בשבועות כדי להשתמש בזהות אחד על חשבון השני. בין אם קבוצה אחת גדולה יותר מהשנייה, אלוהים מבצע את המבחן עליך. הוא בוודאי יראה לך ביום התחייה את כל מה שטרף אתה והתווכחת עליו.

[16:93] אם רצתה האל, היה יכול להפוך אתכם לקהילה אחת. אך הוא מוטיף את מי שבחר ללכת לאיבוד, ומנחה את מי שרוצה להתנחנח.* בוודאי ישאלו אתכם על כל מעשה שעשיתם.

עבירה חמורה: להפר את השבועה שלך

[16:94] אל תתעללו בשבועות ביניכם, פן תחלשו אחרי שהייתם בעמדה חזקה, ואז תכניסו לעצמכם צער. כך התוצאה של התרחקות מנתיב האל (על ידי יצירת דוגמה רעה); אתם מכניסים לעצמכם עונש נורא.

[16:95] אל תמכור את שבועותיך לפני האל. מה שברשות האל הוא טוב בהרבה עבורך, אם תדע רק.

[16:96] מה שברשותך ייגמר, אך מה שברשות האל יחול לנצח. אנו בוודאי נפרסם לאלה שיתמיכו בעמידה; נשיב להם על מעשיהם הצדיקים.

אושר מובטח כעת ולנצח

[16:97] כל מי שעושה צדק, זכר או נקבה, באמונה, אנו בוודאות נעניק להם חיים שמחים בעולם הזה, ובוודאות נשלם להם את תמלולם המלא (ביום הדין) על מעשיהם הצדיקים.

מִצְוָה חָשׁוּבָה*

[16:98] כאשר אתה קורא את הקוראן, תבקש מחסה באל מן השטן המנודה.

[16:99] אין לו כוח על אלה שמאמינים ובוטחים באדוניהם.

[16:100] כוחו מוגבל לאלה שבוחרים בו כאדון שלהם, לאלה שבוחרים בו כאלוהים שלהם.

[16:101] כאשר אנו מחליפים גלוי אחד במקום גלוי אחר, והאל יודע באופן מלא מה שהוא חושף, הם אומרים, "כזה אתה ממציא!" באמת, רובם אינם יודעים.

[16:102] אמור, "רוח הקודש הביאה את זה מאת אדוניך, באמת, לחזק את המאמינים, ולהיות נר להדריכם ובשורה טובה למכניעים."

הקוראן לא הועתק מהתנ"ך

[16:103] אנו מודעים לגמרי שהם אומרים, "אדם מלמד אותו!" הלשון של המקור שהם מרמזים עליו אינה ערבית, וזו לשון ערבית מושלמת.

[16:104] כמובן, אלה שאינם מאמינים בהודעות האל שלא יידרכו בהם. הם חייבים עונש כואב.

[16:105] היחידים שמזויפים תורות שקר הם אלה שלא מאמינים בחזיונות של האל; הם השקרנים האמיתיים.

שירותי שפתיים לא נחשבים

[16:106] אלה שסרבו לאמונה באלוהים אחרי שרכשו אמונה, והפכו להיות מרוצים בסרבנותם, נפלו בזעם מאת האל. היחידים שינתפטרו הם אלה שנאלצים להצהיר על סרבנות, בעוד לבם מלא באמונה.*

עיסוק מופרע בחיים אלו מוביל לגירוש מאת האל

[16:107] זאת מפני שהם נתנו עדיפות לחיים הזה מעל החיים בעולם הבא, ואלוהים לא מנחה אנשים כאלה שסוררים.

[16:108] אלה הם אלה שאלהים חתם את לבבם, ואת שמיעתם, ואת ראיתם. ולכן הם נשארים בלתי מודעים.

[16:109] בלי ספק, הם יהיו המפסידים בעולם הבא.

[16:110] כל אלה שעוברים למקום אחר בגלל רדיפה, וממשיכים להתמודד ולהתמיד בעמידה, אלוהיך, בגלל כל זה, הוא סולח, רחום ביותר.

[16:111] היום יבוא כאשר כל נפש תשמש כעורכת דין עצמית, וכל נפש תשולם במלואו על כל מעשה שעשתה, בלי שום עוול.

איסור מזון חוקי מביא לחסרון

[16:112] אלוהים מציין את הדוגמה של קהילה שהייתה מאובטחת ושגשוגית, עם ספקים המגיעים אליה מכל מקום. אך אז הפכה לא להעריך את ברכות האל. כתוצאה, אלוהים הביא אותם לטעום את קושי הרעב והאי-בטחון. כך הוא השלם על מה שעשו.

[16:113] שליח הלך אליהם מתוכם, אך הם מאסו בו. ולכן, העונש הכה אותם על פשעם.

[16:114] לכן, תאכלו ממזונות האל כל מה שהוא חוקי וטוב, ותהיו מודים על ברכות האל, אם תכבדו אותו בלבד.

רק ארבעה מאכלים אסורים

[16:115] הוא מותר רק את הבעלי חיים שנפטרו, הדם, בשר חזירים, ומזון שניתן לדבר אחר מלבד האל. אם מישהו נאלץ (לאכול את אלה), מבלי להיות מתוכנן או רע לב, אז האל הוא סולח, הרחמן ביותר.

[16:116] לא תנאפו ולא תדברו כזב בעצמכם, לאמר: "זה מותר וזה אסור," ליצור שקרים ולהאט אותם לאלוהים. כי בוודאי, אלה שמזימים שקרים ומאטים אותם לאלוהים לא יצליחו.

[16:117] הם נהנים לרגע, ואז סובלים נקמה כואבת.

[16:118] ליהודים, אנו אסרנו את מה שסיפרנו לך קודם כל.* לא אנחנו עווים להם; הם הם אלה שעוו בנפשם.

[16:119] עם זאת, לגבי אלה שנכשלים בחטא מתוך אי-ידיעה ואז מתחרטים ומתקנים, אדוניך, לאחר שזה נעשה, הוא סולח, רחום.

אברהם

[16:120] אַבְרָהָם היה באמת קַדְמוֹן מופתי בהכנעתו לאל, מונותאיסט שלא כיהן לעצבים.

[16:121] כי הוא היה מודה על ברכותיו של אדוניו, הוא בחר בו והדריכו בנתיב ישר.

[16:122] הענקנו לו אושר בחייו הזה, ובעולם הבא הוא יהיה עם הצדיקים.

מוחמד: עוקב אחר אברהם*

[16:123] אז השפענו עליך (מוחמד) ללכת בדרך הדת של אברהם, המאמין באחדות האל; הוא לעולם לא היה עובד עבודה זרה.

השבת בוטלה

[16:124] השבת נקבעה רק לאלה שסיימו בסופו של דבר להתווכח עליה (יהודים ונוצרים). אדוניך הוא השופט שידון בהם ביום התחייה לגבי הקטטות שלהם.

איך להפיץ את הודעת האלוהים

[16:125] תזמין לנתיב אלוהיך בחכמה ובהדרגה טובה, ותווכח איתם בדרך הטובה ביותר. אלוהיך יודע הטוב ביותר מי תעו מנתיבו, והוא יודע הטוב ביותר מי הנחוים.

[16:126] ואם תענש, תכביש ענין דומה. אך אם תבחר בסבלנות (במקום נקמה), זה יהיה טוב יותר לסובלנים.

[16:127] תחזור לסבלנות—וסבלנותך תהיה אפשרית רק בעזרת האל. אל תתאבל עליהם, ואל תתרגז על מחשבותיהם.

[16:128] אלוהים עם אלה שהולכים בדרך צדק, ועם אלה שנדיבים.