הקוראן 16:75 — הדבור (אל-נחל)

ضَرَبَ اللَّهُ مَثَلًا عَبدًا مَملوكًا لا يَقدِرُ عَلىٰ شَيءٍ وَمَن رَزَقنٰهُ مِنّا رِزقًا حَسَنًا فَهُوَ يُنفِقُ مِنهُ سِرًّا وَجَهرًا ۖ هَل يَستَوۥنَ ۚ الحَمدُ لِلَّهِ ۚ بَل أَكثَرُهُم لا يَعلَمونَ

אלוהים מביא דוגמה של עבד ששייך לו ואין לו שום כוח, בהשוואה למי שברכנו ברווחה טובה, ממנה הוא נותן צדקה בסוד ובפומבי. האם הם שווים? שבח לאלוהים, רובם לא יודעים.

[16:74] לכן, אל צפוי לדוגמאות לאל; האל יודע ואתה לא יודע.

[16:76] ואלוהים מביא דוגמת שני אנשים: הראשון אינו מדבר, חסר היכולת לעשות כלום, תלוי לחלוטין באדוניו - לא יכול לעשות כלום טוב לאיש אשר מושל בצדק, ונחווה בנתיב הנכון.