הקוראן 16:112 — הדבור (אל-נחל)

وَضَرَبَ اللَّهُ مَثَلًا قَريَةً كانَت ءامِنَةً مُطمَئِنَّةً يَأتيها رِزقُها رَغَدًا مِن كُلِّ مَكانٍ فَكَفَرَت بِأَنعُمِ اللَّهِ فَأَذٰقَهَا اللَّهُ لِباسَ الجوعِ وَالخَوفِ بِما كانوا يَصنَعونَ

אלוהים מציין את הדוגמה של קהילה שהייתה מאובטחת ושגשוגית, עם ספקים המגיעים אליה מכל מקום. אך אז הפכה לא להעריך את ברכות האל. כתוצאה, אלוהים הביא אותם לטעום את קושי הרעב והאי-בטחון. כך הוא השלם על מה שעשו.

[16:111] היום יבוא כאשר כל נפש תשמש כעורכת דין עצמית, וכל נפש תשולם במלואו על כל מעשה שעשתה, בלי שום עוול.

[16:113] שליח הלך אליהם מתוכם, אך הם מאסו בו. ולכן, העונש הכה אותם על פשעם.