סורה 17: בני ישראל

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[17:1] המפואר ביותר הוא האחד שקרא לעבדו (מוחמד) בלילה, מהמסגד הקדוש (של מכה) אל המקום הרחוק ביותר להשתחוות, שסביבותיו ברכנו, כדי להראות לו חלק מאותנו. הוא השומע, הרואה.

[17:2] באופן דומה, נתנו את הספר למשה, והפכנו אותו לנר לבני ישראל על מנת: "לא תקימו פסל אלוהים כאדון ומושל לבד ממני."

[17:3] הם צאצאי אלה שהובאנו איתם עם נח; הוא היה עבד מודה.

[17:4] פנינו אל בני ישראל בכתב: "תרגישו רעה גדולה על פני האדמה, פעמיים. תיפולו לגבהים עצומים של גאוה".

[17:5] ״כאשר תגיע הפעם הראשונה, נשלח נגדך עבדינו שגוברים בכוחם, והם יפלצו בבתיך. זאת נבואה שחייבת להתגשם.

[17:6] "לאחר מכן, נתן לך תורן מעליהם, ונספק לך הון רב וילדים; נתן לך את היד העליונה."

[17:7] "אם תפעל צדק, תפעל צדק לטובתך בלבד, אך אם תעשה רע, תעשה כן לפגם עצמך. לכן, כאשר תגיע הפעם השנייה, הם יכבשו אותך ויכנסו למסגד, כפי שעשו בפעם הראשונה. הם ימחקו את כל ההישגים שהשגת."

[17:8] אדונך מרווח עליך ברחמיו. אך אם תחזור לפשע, נגיב בנקמה. הקבענו את גיהנום כמעון סופי לכופרים.

הקוראן: הדרך שלנו לישועה

[17:9] הקוראן הזה מדריך אל הנתיב הטוב ביותר, ומבשר למאמינים שמנהיגים חיים צדקניים, כי הם ראויים לפרס גדול.

[17:10] לגבי אלה שאינם מאמינים בעולם הבא, הכנו עבורם עונש כואב.

[17:11] האדם נוהג להתפלל למשהו שעשוי לפגוע בו, חושב שהוא מתפלל למשהו טוב. האדם אינו סובל מהמתינות.

[17:12] בחרנו לילה ויום כשני אותות. הפכנו את הלילה לחשוך ואת היום למואר, כדי שתבקשו פרנסה מאת אלוהיכם בהם. זה גם מציב לכם מערכת זמנים ואמצעי חישוב. אנו מסבירים כל דבר בפירוט.

הקלטה הווידאו*

[17:13] רשמנו את גורלו של כל בני האדם; הוא קשור לצווארו. ביום התחייה נמסור לו ספר שניתן לגישה.

[17:14] קרא את הרשומה שלך. היום, אתה מספיק כמחשבון של עצמך.

[17:15] מי שמוביל, מוביל לטובתו האישית, ומי שנע לאיבוד עושה זאת להפסדו האישי. אין חוטא נושא את חטאיו של אחרים. אנו לעולם לא נענש בלי לשלוח קורא.

[17:16] אם אנו מתכוונים להשמיד קהילה כלשהי, אנו מאפשרים למנהיגים לבצע שחיתות נרחבת בתוכה. כאשר הם ראויים לתוך, אנו משמידים אותה לחלוטין.

[17:17] דור אחר דור נכחיד אחרי נח. אדוניך יעיף בפשעי עבדיו; הוא מודע, רואה.

בחרו בעדיפויותיכם בזהירות חיים אלה

[17:18] כל מי שבוחר בחיים זמניים אלו כעיקרון בחייו, אנו נמהרים להעביר אליו את מה שנחליט לתת לו, ואז אנו מסרבים אותו לגיהנום, שם הוא סובל לנצח, נבזה ומנוצח.

העולם הבא

[17:19] כל אלה שבוחרים בעולם הבא כעדיפותם ופועלים צדק, בעודם מאמינים, מאמציהם יתרמו.

[17:20] לכל אחד מהם אנו מספקים; אנו מספקים לאלה ולאלה מתוך נדיבות אדוניך. נדיבות אדוניך אינה נגמרת.

[17:21] שימו לב שהעדיפנו כמה אנשים מעל אחרים (בחיים הללו). ההבדלים בעולם הבא הם הרבה יותר גדולים וחשובים רבות יותר.

מִצְווֹת עֲיקָרִיּוֹת

[17:22] לא תקים לך אלהים אחרים מלבד ה׳, פן תתבזה ותתבייש.

[17:23] ה' שלך ציין כי עליך לא לעבד אלא אותו לבד, ולכבד את הוריך. כל עוד אחד מהם או שניהם חיים, לא תאמר להם "אוף" (גירסה הקלה ביותר של עצב), ולא תצעיד עליהם בקול; עליך להתייחס אליהם באהבה.

[17:24] והורד להם את כנפי הענווה והחסד, ואמור, "אדני, רחם עליהם, שהם גידלו אותי מן הילדות."

[17:25] אדונך מכיר היטב את מחשבותיך הפנימיות. אם תשמור על הצדק, הוא נותן סליחה למי שמתחרט.

[17:26] עליך לתת את הצדקה הנדרשת לקרובי המשפחה, לעניים, לעניים, ולזרים הנוסעים, אך אל תהיה מופקר או מפזר.

[17:27] הנדיבים הם אחים של השדים, והשטן אינו מודה לאדוניו.

[17:28] אפילו אם עליך לפנות מהם, בעודך מבקש את רחמי אדוניך, עליך לטפל בהם בצורה הנאותה ביותר.

נידון הקיפוז

[17:29] לא תחזיק את ידך צמוקה קשורה לצווארך, ולא תפתח אותה פתאום באופן אויבי, פן תסיים מבוזה ומתנצל.

[17:30] כי אדוניך מרבה את הפרנסה למי שיבחר בה, ומקטין אותה. הוא מכיר באופן מלא את בריותיו, רואה.

הפלת עובר היא רצח

[17:31] לא תהרג את בניך מפחד מעניין. אנו מספקים להם, כמו גם לך. להרוג אותם הוא עבירה קשה.

[17:32] לא תנאף; זה חטא גדול והתנהגות רעה.

[17:33] לא תרצח נפש אדם—כי חייו של אדם הם קדושים—אלא במשפט. אם נהרג באופן בלתי צודק, אז ניתן ליורשו רשות להביא את המשפט. וכך, הוא לא יחרור את הגבולות בנקמת הרצח, ויקבל עזרה.

[17:34] לא תיגע בכסף היתומים, רק לטובתם, עד שיגיעו לגיל הבגרות. תקיים את ההסכמים שלך, כי הסכמ הוא אחריות גדולה.

[17:35] תִּתֵּן מִשְׁקָל מְלֵא בַּסּוֹחֵרַיִךְ, וּמֹשֶׁה צֶדֶק. זֹאת טוֹבָה וְיָשָׁרָה.

עצה חיונית

[17:36] אל תקבל מידע כלשהו, אלא אחרי שתאמת אותו בעצמך. נתתי לך את השמיעה, הראיה והמוח, ואתה אחראי להשתמש בהם.

[17:37] לא תתהלך בגאווה על האדמה - אינך יכול לחדור באדמה, ולא תוכל להיות כגובה ההרים.

[17:38] כל התנהגות רעה מורשעת על ידי אדוניך.

הקוראן הוא חכמה

[17:39] זהו חלק מהחכמה שהושפעה עליך מאת אדוניך. לא תקים אלהים אחר לבד מאלוהים, פן תסתיים בגיהנום, נבוך ומנוצח.

[17:40] האם אדונך נתן לך בנים, בעוד שנתן לעצמו את המלאכים כבנות?! איך יכולת לבטא גניבה כזו?

[17:41] צִטַּנּוּ בַּקוּרָאַן הַזֶּה (כָּל סוֹרוֹת), לְמַעַן יֵשְׁמְרוּ. אַךְ זֶה רַק מַגְבִּיר אֶת כִּיעוּדָם.

[17:42] אמור, "אם היו אלהים אחרים לצדו, כפי שהם טוענים, הם היו מנסים להפיל את בעל כס הכסא."

[17:43] יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ, הוּא מְרוֹמָם מְאֹד, מְעַל לְשׁוֹנָם.

הכל מפאר את האלוהים

[17:44] מפארים אותו שבעת היקומים, הארץ, וכל מי שבהם. אין דבר שלא מפאר אותו, אך אינך מבין את תהילתם. הוא נכון לסלוח, סולח.

סופרים לא יכולים להבין את הקוראן

[17:45] כאשר אתה קורא את הקוראן, אנו מציבים בינך ובין אלה שאינם מאמינים בעולם הבא מחסום בלתי נראה.

קוראן: המקור היחיד

[17:46] אנו מניחים מגנים סביב לבם, כדי למנוע מהם מלהבין את זה, וחרש באזניהם. וכאשר אתה מטיף את אדוניך, בשימוש בקוראן בלבד,* הם בורחים בתיעוה.

[17:47] אנו מודעים למה שהם שומעים, כאשר הם מקשיבים אליך, וכאשר הם יועצים בסוד— הכופרים אומרים, "אתם עוקבים אחרי אדם משוגע."

[17:48] שים לב איך הם מתארים אותך, ואיך זה מוביל אותם לסטיה מהנתיב.

[17:49] אמרו, "אחרי שנהפוך לעצמות וקרצופים, אנו נתחייה מחדש?!"

[17:50] אמור, "גם אם תהפוך לאבנים או ברזל.

[17:51] "גם אם תהפוך לכל סוג של יצור שאתה חושב שזה בלתי אפשרי." אז יאמרו, "מי יחזיר אותנו?" אמור, "האחד שברא אתכם בתחילה." אז יניעו את ראשם ויאמרו, "מתי זה יקרה?" אמור, "זה עשוי להיות קרוב יותר ממה שאתה חושב."

[17:52] ביום שהוא יקרא אליך, תענה בתהילתו, ואז תבין כי עברת בחיים הללו רק לזמן קצר.

טפלו אחד בשני ברוח ידידות

[17:53] אמור לעבדי שלי להתייחס זה אל זה בדרך הכי טובה, כי השטן תמיד ינסה להפריד ביניהם. כי השטן הוא אויב הכי עז של האדם.

[17:54] אֲדוֹנֶיךָ מַכִּיר אוֹתְךָ הֵיטֵב. לְפִי דַעְתּוֹ, הוּא עָשׂוֹת עִמְּךָ רַחֲמִים, אוֹ יְקַבֵּל מִמְּךָ תַּמּוּל. לֹא שְׁלַחְנוּ אוֹתְךָ לִהְיוֹת עֲרִיץ עֲלֵיהֶם.

[17:55] אדוניך הוא הידען הטוב ביותר של כל אחד בשמים ובארץ. בהתאם לידיעה זו, בחרנו בקצת הנביאים מעל קצתם. לדוגמה, נתנו לדוד את התהילים.

[17:56] אמרו, "תחנונו לאלילים שהקימתם לצדו." אין להם כוח להקל על צרותיכם, וגם לא יכולים למנוען.

הפסלים הצדיקים משתחוים לאל בלבד

[17:57] גַּם הָאֱלִילִים שֶׁהֵם מְחַפְּשִׁים, מְבַקְשִׁים אֶת דַּרְכֵי אֲדוֹנֵיהֶם. הֵם מִתְפַּלְּלִים לְחַסְדּוֹ, וּמְפַחְדִּים מִנְקָמָתוֹ. כִּי בְּאָמְתָה, נְקָמַת אֲדוֹנֶיךָ הִיא נוֹרָאָה.

[17:58] אין קהילה שלא נשמיד לפני יום התחייה, או נפליא נקמה קשה עליהם. זה כבר כתוב בספר.

סוג ישן של פלאים שנהפכו לבלתי רלוונטיים

[17:59] מה שמנע מאיתנו לשלוח את הנסים הוא שהדורות הקודמים בחרו לדחותם. לדוגמה, הראינו לתמוד את הגמל, נס עמוק, אך הם פרצו בו. שלחנו את הנסים רק כדי לזרוז יראה.

[17:60] הודענו לך כי ה' שלך שולט באנשים לחלוטין, והפכנו את החלום שהראינו לך למבחן לאנשים, והעץ שנארר בקוראן. הראינו להם ראיות חזקות כדי לנטות אותם ליראה, אך זה רק הגביר את עקשנותם.

שָטָן מטעה את האנשים

[17:61] כאשר אמרנו למלאכים, "השתחוו לפני אדם", הם השתחוו, חוץ מהשטן. הוא אמר, "האם אני אשתחוה לאחד שבראת מעפר?"

[17:62] אמר, "מאחר שכיבדת אותו ממני, אם תאריך אותי עד יום התחיה, אשתולל את כל זרעו, חוץ ממעט."

[17:63] אמר: "אז לך; אתה ואלה שעוקבים אחריך תסתיימו בגיהנום כתמורתכם; תמורה הוגנת.

[17:64] "אתה יכול לפתות אותם בקולך, ולהעביר את כל כוחותיך ואת כל אנשיך נגדם, ולחלק בכספם ובילדיהם, ולהבטיח להם. כל מה שהשטן מבטיח אינו יותר מאשליה."

[17:65] "לגבי עבדי, אין לך שלטון עליהם." אדוניך מספיק כעורך דין.

[17:66] אֲדֹנֶיךָ הוּא הַמַּאֲזִין לַסְפִינוֹת לִשְׂחוֹת בַּיָּם, כְּדֵי שֶׁתְּבַקֵּשׁ אֶת מַתְּנוֹתָיו. הוּא רַחוּם בְּיוֹתֵר כָּלפֶּיךָ.

חברים למזג אוויר רע

[17:67] אם אתה נגוע באמצע הים, אתה שוכח את עצבניך ומתחנן בתמימות לבדו. אך כשהוא מציל אותך לחוף, אתה משנה דעת. באמת, האדם אינו מודה.

[17:68] האם הבטיח לך שהוא לא יגרום לארץ, על החוף, לבלע אותך? או שלא ישלח עליך סופה, ואז לא תמצא מגינים?

[17:69] האם הבטיחת שהוא לא יחזיר אותך לים שוב, ואז ישלח עליך סופה שתטבע אותך בגלל אי-אמונך? כאשר זה יקרה, לא ניתן לך עוד הזדמנות.

[17:70] כבדנו את בני אדם, וספקנו להם רכבים ביבשה ובים. ספקנו להם פרנסה טובה, ונתנו להם יתרונות גדולים מאשר לרוב בריאותינו.

[17:71] היום יבוא כאשר נקרא כל העמים, יחד עם רשימתם. לגבי אלה שניתנה להם רשימת צדק, הם יקראו את רשימתם ולא יסבלו מעוול בטיפול.

[17:72] כל אלה שעיוורים בחיים הללו, יהיו עיוורים גם בעולם הבא; ואף יותר רע.

אלוהים מחזק את השליח

[17:73] הם כמעט הסיחו אותך מההודעות שנתנו לך. רצו שתפרסם משהו אחר, כדי שיכירו אותך כחבר.

[17:74] אִם לֹא הֶחֱזַקְנוּ אוֹתְךָ, כְּמָעַט הִתְעַקַּשְתָּ לְעֶבְרָם רַק מְעַט.

[17:75] אם היית עושה זאת, היינו מכפילים את הנקמה עבורך בחיים הללו, ואחרי המוות, ולא היית מוצא אף אחד שיעזור לך נגדנו.

[17:76] כמעט גרשו אותך מהארץ כדי להיפטר ממך, רק כדי לחזור למצב הראשון מיד לאחר שעזבת.

[17:77] זה היה תמיד המצב עם כל השליחים ששלחנו לפנייך, ותגלה כי המערכת שלנו אף פעם לא משתנה.

התפילה בצהריים

[17:78] עליך לשמור על תפילת הקשר (סלאת) כאשר השמש יורדת מנקודת הציון הגבוהה ביום, בזמן שהיא מתקרבת לשקיעה. עליך גם לקרוא (את) הקוראן בשחרית. (הקריאה) של הקוראן בשחרית מתראית.

מדיטציה

[17:79] במהלך הלילה, עליך להתבונן לנקודת זכות נוספת, כדי שאדוניך יגביה אותך לדרגה כבודנית.

[17:80] ואמר, "אדני, הכניסני בכניסה כבוד, והוציאני ביציאה כבוד, והעניק לי מאתך תמיכה חזקה."

[17:81] קוראים, "האמת נצחה, והשקר נעלם; השקר ייעלם בהכרח."

ריפוי וחמלה

[17:82] אנו מורידים בקוראן רפואה וחסד למאמינים. באותו זמן, זה רק מעצים את רשע העברים.

[17:83] כאשר אנו מברכים את האדם, הוא מתעסק ונוטש. אך כאשר צרה מכה אותו, הוא הופך למתוסכל.

[17:84] אמור, "כל אחד עובד לפי אמונתו, ואדוניך יודע הטוב ביותר אילו מהם מודחים בנתיב הנכון."

חזות אלוהית: מקור כל הידע

[17:85] הם שואלים אותך על החזאי. אמור, "החזאי מגיע מאת אדוני. הידע הניתן לך קטן."

[17:86] אם נרצה, אנו יכולים לקחת בחזרה את מה שגילינו לך, ואז לא תמצא מגנה נגדנו.

[17:87] זה רק רחמים מאת אדוניך. הברכות שלו עליך היו רבות.

הרכב מתמטי של הקוראן

[17:88] אם כל האנשים וכל השדים התאחדו יחד כדי ליצור קוראן דומה לזה, הם לא יכולים ליצור דבר דומה לו, בין כמה שעזרה הם נתנו זה לזה.

[17:89] ציינו לעם בקוראן זה מגוון דוגמאות, אך רוב האנשים מתעקשים לסרב.

שליחי האלוהים מאתגרים

[17:90] אמרו, "לא נאמין לך אלא אם תגרום למעין לזרום מתוך האדמה."

[17:91] או אלא אם יש לך גן של תמרים וגפנים, עם נחלים זורמים בתוכו.

[17:92] "או אם תגרום למוניות לרדת מהשמים, כפי שטענת, לנפל עלינו. או אם תביא את האל והמלאכים לפני עינינו."

[17:93] "או אלא אם תהיה לך מנזר יוקרתי, או אם תטפס לשמיים. גם אם תטפס, לא נאמין אלא אם תביא ספר שנוכל לקרוא בו."* אמור, "כבוד לאדוני. האם אני יותר משליח אנושי?"

שליחות: מבחן חיוני

[17:94] מה מנע מהאנשים להאמין כאשר ההדרך הגיע אליהם, הוא האמירה שלהם, "האלוהים שלח אדם כמלאך?"

[17:95] אם הארץ הייתה מיושבת על ידי מלאכים, היינו שולחים אליהם מן השמים מלאך מלאכי.

אלוהים הוא עדי

[17:96] אמור, "אלוהים מספיק כעד ביני ובינך. הוא מודע באופן מלא לעבדיו, רואה."

[17:97] מי שהאל נחן, הוא המונחה באמת. ומי שהוא מתעה, לא תמצאו להם אלוהים אחרים מלבדו. נקרא אותם ביום התחיה בכוח; עיוורים, אלמים וחרשים. יעבורו לגיהנום; כל פעם שהיא מתקררת, נעלה את האש שלהם.

מחשבותיהם הפנימיות

[17:98] כָּזֹאת הִיא עֲנִינָתָם הַצַּדִּיקָה, מִפְּנֵי שֶׁדִּחֲוּ אֶת רִאשֵׁי דְבָרֵינוּ. אָמְרוּ, "אַחֲרֵי שֶׁנִּהְפְּכוּ לְעֲצָמוֹת וְפִצְעִים, הֲנָקוּם נִתְחַיֵּיב לִבְרִיאָה חֲדָשָׁה?"

[17:99] האם הם לא יכלו לראות כי האל שברא את השמים ואת הארץ יכול ליצור את אותן יצירות? הוא קובע להם תקופת חיים בלתי הפיכה? עם זאת, הכופרים מתעקשים על כופרותם.

[17:100] קראו, "אם הייתם ברשותכם את אוצרות רחמי אדוני, הייתם מוחזקים מלהעניקם, מפחדים שתספיקו אותם. האדם הוא קמצן."

משה ופרעה

[17:101] תמכנו במשה בתשע נסים עמוקים—שאלו את בני ישראל. כאשר הגיע אליהם, פרעה אמר לו, "אני חושב שאתה, משה, נכשל בכישוף."

[17:102] אמר: "אתה יודע היטב שאין אפשרות לאף אחד להופיע באופן זה, למעט, ברור, אדון השמים והארץ. אני חושב שאתה, פרעה, מצוין."

[17:103] כאשר רדף אחריהם וגרש אותם מהארץ, אנו הטבלנו אותו, יחד עם אלה שעמדו לצידו, כולם.

[17:104] ואמרנו לבני ישראל לאחר מכן, "לכו חיו בארץ זו. כאשר יתגשם הנבואה האחרונה, נקרא אתכם כולכם בקבוצה אחת."

הקוראן פורסם באופן איטי כדי לקלות על השימור

[17:105] באמת, שלחנו אותו, ועם האמת הוא ירד. לא שלחנוך אלא כנשיא בשורה טובה, וגם כמזהיר.

[17:106] קוראן ששחררנו בהדרגה, כדי שתוכל לקרוא אותו לאנשים לאורך זמן, אף על פי ששילחנו אותו כולו פתאום.

[17:107] קוראים: "האמינו בו, או אל תאמינו בו." אלה שיש להם ידע מהכתבים הקודמים, כאשר נקרא להם, הם נופלים על פניהם, משתחוים.

[17:108] אומרים, "תהיה התהילה לאדונינו. זה מתממש את נבואת אדונינו."

[17:109] הם נופלים על סנפם, משתחווים ובוכים. כי זה מרבה ביראתם.

טון התפילות השגרתיות (סלאת)

[17:110] אמור, "קרא לו אלוהים, או קרא לו הרחמן; בכל שם שתשתמש, לו שמות הטובים ביותר." לא תצטרך לצעוק בתפילת הקשר (סלאת) שלך בקול רם מדי, וגם לא בסוד; תשתמש בקול בינוני.

[17:111] והכריזו: "שבח לאל, שלא הוליד בן, ואין לו שותף במלכותו, ואין לו צורך בעזר מחוסר כוח," וגדלו אותו בקביעות.