הקוראן 17:1 — בני ישראל

سُبحٰنَ الَّذى أَسرىٰ بِعَبدِهِ لَيلًا مِنَ المَسجِدِ الحَرامِ إِلَى المَسجِدِ الأَقصَا الَّذى بٰرَكنا حَولَهُ لِنُرِيَهُ مِن ءايٰتِنا ۚ إِنَّهُ هُوَ السَّميعُ البَصيرُ

המפואר ביותר הוא האחד שקרא לעבדו (מוחמד) בלילה, מהמסגד הקדוש (של מכה) אל המקום הרחוק ביותר להשתחוות, שסביבותיו ברכנו, כדי להראות לו חלק מאותנו. הוא השומע, הרואה.

[17:0] בשם האל, הרחמן, הרחים.

[17:2] באופן דומה, נתנו את הספר למשה, והפכנו אותו לנר לבני ישראל על מנת: "לא תקימו פסל אלוהים כאדון ומושל לבד ממני."