הקוראן 16:63 — הדבור (אל-נחל)

تَاللَّهِ لَقَد أَرسَلنا إِلىٰ أُمَمٍ مِن قَبلِكَ فَزَيَّنَ لَهُمُ الشَّيطٰنُ أَعمٰلَهُم فَهُوَ وَلِيُّهُمُ اليَومَ وَلَهُم عَذابٌ أَليمٌ

בְּאֱלֹהִים, שְׁלַחְנוּ (שְׁלִיחִים) אֶל קְהִלּוֹת לִפְנֵיכֶם, אֲךָ הַשָּׂטָן יָפֵה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. לְכָן, הוּא כַּעַת אֲדוֹנֵם, וְהֵם נָשְׂאוּ עוֹנָשׁ כָּאב.

[16:62] הם מייחסים לאל מה שהם לא אוהבים עבור עצמם, ואז משקרים בלשונם שהם צדיקים! ללא ספק, הם נתקלים בגיהנום, מאחר והם מרדו.

[16:64] חָשַף לָךְ הַכָּתוּב הַזֶּה, לְהַצְבִּיעַ לָהֶם עַל אֲשֶׁר הֵם מְרִיבִים, וּלְהַעֲנִיק הַדֶּרֶךְ וְהָרַחֲמִים לַאֲנָשִׁים הַמַּאֲמִינִים.