הקוראן 16:14 — הדבור (אל-נחל)

וַיִּפְקֵד אוֹתָהּ לַיָם לְשָׁרְתֶךָ; אַתָּה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר רַך, וּמַצְאִים תַּכְשִׁיטִים שֶׁאַתָּה לָבֵשׁ. וְרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַסְפִּינוֹת מְתִעֲבָּרוֹת בּוֹ לְמַעַן תַּרְבּוּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת מַתְּנוֹתָיו, לְמַעַן תִּהְיֶה מוֹדֶה.

[16:13] וְהוּא בָרָא לָכֶם בָּאָרֶץ צִבְעִים שׁוֹנִים. זֹאת הִיא רַאיָה מַסְפִּיקָה לְאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְרִים.

[16:15] וַיָּשֶׂם מְיַסְדוֹת (הרים) עַל הָאָרֶץ, פֶּן תִּתְגַּלַּגֵּל אִתְּכֶם, וְגַם נְהָרוֹת וּדְרָכִים, לְמַעַן תִּתְבָּנֶה.