הקוראן 20:97 — ת.ה. (ט"ה)

قالَ فَاذهَب فَإِنَّ لَكَ فِى الحَيوٰةِ أَن تَقولَ لا مِساسَ ۖ وَإِنَّ لَكَ مَوعِدًا لَن تُخلَفَهُ ۖ وَانظُر إِلىٰ إِلٰهِكَ الَّذى ظَلتَ عَلَيهِ عاكِفًا ۖ لَنُحَرِّقَنَّهُ ثُمَّ لَنَنسِفَنَّهُ فِى اليَمِّ نَسفًا

אמר, "אז לך, ובמשך כל חייך, אל תתקרב אפילו. יש לך זמן מוגדר (לדין הסופי שלך) שאי אפשר לך להימלט ממנו. הבט באלהיך שהיית משתחווה לו; נשרוף אותו ונזרוק אותו לתוך הים, כדי שישאר שם לעד."

[20:96] אמר, "ראיתי מה שהם לא יכלו לראות. אחזתי בקפיץ (של עפר) מהמקום שהשליח עמד, והשתמשתי בו (לערבב לתוך עגל הזהב). זה היה מה שהשראה את דעתי לעשות."

[20:98] האל היחיד שלך הוא האל; היחיד שאין לצידו אל אחר. דעתו משולבת בכל הדברים.