Submission

Submission — התמסרות (אסלאם): המקור המוביל בעולם למידע נכון על האסלאם האמיתי, ב-33 שפות

סורה 20: ת.ה. (ט"ה)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[20:1] ת. ה.‏*

[20:2] אנו לא חשפנו את הקוראן לך כדי לגרום לך כל סוג של קושי.

[20:3] רק להזכיר לכבודו.

[20:4] חָזוֹן מֵאֵל יוֹצֵר הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים.

[20:5] הרחמן ביותר; הוא ניטל את כל הרשות.

[20:6] לו שייכים כל הדברים בשמים ובארץ וכל מה שביניהם וכל מה שתחת האדמה.

[20:7] בין אם אתה מצהיר על אמונותיך (או לא) הוא יודע את הסוד, ומה שעוד יותר מוסתר.

[20:8] אל: אין אלוהים אחר מלבדו. לו שייכים השמות היפים ביותר.

[20:9] האם שמת לב להיסטוריה של משה?

[20:10] כאשר ראה אש, אמר למשפחתו, "תישארו כאן. ראיתי אש. אולי אוכל להביא לכם ממנה משהו, או למצוא הדרכה באש."

[20:11] כאשר הגיע אליה, נקרא אליו: "משה, משה".

[20:12] "אני אלוהיך; הסר את הנעליים שלך. אתה נמצא בעמק הקדוש, טואה."

[20:13] "בחרתי בך, אז הקשב למה שמתגלה."

[20:14] "אני האל; אין אלוהים אחר מלבדי. עליך להשתחות לי בלבד, ולשמור על תפילת הקשר (סלאת) כדי לזכור אותי."

סוף העולם אינו מוסתר*

[20:15] השעה (סוף העולם) בוודאי באה; אני אשמור על שיהיה זה כמעט מוסתר. כי על כל נפש יש לשלם על מעשיה.

[20:16] "אל תנטש ממנו על ידי אלה שאינם מאמינים בו - אלה שרדפים אחר דעותיהם האישיות - פן תפול."

[20:17] "מה יש בידך הימנית, משה?"

[20:18] אמר, "זהו מקלי. אני נשען עליו, מנהל את הצאן שלי בעזרתו, ואני משתמש בו למטרות אחרות."

[20:19] אמר, "השליך את זה מטה, משה."

[20:20] הוא זרק אותו למטה, ואז הפך לנחש נע.

[20:21] אמר, "אסוף אותו; אל תפחד. נחזיר אותו למצבו המקורי."

[20:22] "ותפש ידך מתחת לכנפך; היא תצא לבנה בלי פגם; עוד הוכחה אחת."

[20:23] "וכך אנו מראים לך חלק מן האותות הנהדרים שלנו."

[20:24] לך אל פרעה, כי הוא עבר עברה.

[20:25] אמר, "אדוני, קרר את חמתי.

[20:26] "והפוך עניני זה לקל."

[20:27] "ופתח קשר מלשוני."

[20:28] כדי שיבינו את דבריי.

[20:29] "ומנה לי עוזר מתוך משפחתי.

[20:30] אחי אהרון.

[20:31] חזק אותי איתו.

[20:32] תְּהִי הוּא שׁוּתֵף שֶׁלִּי בַּעֲנִיָּן הַזֶּה.

[20:33] שנוכל לפאר אותך בתדירות.

[20:34] "ותזכור אותך בתדירות."

[20:35] אתה רואה אתנו.

[20:36] אמר, "בקשתך מוענתת, המשה.

[20:37] "ברכנו אותך פעם נוספת."

[20:38] כאשר חשפנו לאמך את מה שחשפנו.

[20:39] אומר: 'זרוק אותו לתוך התיבה, ואז השלך אותו לתוך הנהר. הנהר ישליך אותו על החוף, כדי שיתפס על ידי אויב שלי ואויב שלו.' ריססתי עליך אהבה ממני, ויצרתיך לפני עיני השומרת שלי.

[20:40] אחותך הלכה אליהם ואמרה, "אני יכולה לספר לכם על אם מניקה שיכולה לטפל בו היטב." לכן החזרנוך אל אמך, כדי שתשמח ותפסיק לדאוג. וכאשר הרגת אדם, הצלנוך מהתוצאות הקשות; באמת בחנו אותך באופן מלא. שהית עשורים עם עם מדין, ועכשיו שחזרת לפי תוכנית מדויקת.

[20:41] "יצרתיך רק בשבילי.

[20:42] "לך עם אחיך, נתמך באותותי, ואל תתנודד בזיכרוני."

[20:43] לך אל פרעה, כי עבר על דברי.

[20:44] "דברו אליו בנימוס; ייתכן שישים לב, או יהפוך להיות מתפלל."

[20:45] אמרו, "אדונינו, אנו פוחדים שהוא עשוי להתקוף עלינו או לחרוף."

[20:46] אמר, "אל תירא, כי אני אהיה איתך, שומע וצופה."

[20:47] "לך אליו ואמור, 'אנחנו שני שליחים מאת אדוניך. שלח את בני ישראל. עליך להימנע מלרדפם. אנו מביאים אות מאת אדוניך, ושלום הוא חלקם של אלה שמקשיבים להנחייה.

[20:48] "היינו משופעים באמונה שהענש יגיע בהכרח לאלה שמסרבים ופונים."

[20:49] אמר, "מי הוא אדונך, המשה."

[20:50] אמר, "אדונינו הוא המעניק לכל דבר את קיומו, ואת ההדרכה שלו."

[20:51] אמר, "מה עם הדורות הקודמים?"

[20:52] אמר, "הידע שלהם נמצא אצל אדוני ברשומה. אדוני לא טועה ולא שוכח."

[20:53] הוא הוא שעשה את הארץ נפישה לך, ושית בה דרכים לך. והוא מוריד מן השמים מים, באמצעותם אנו מייצרים מגוון רב של צמחים.

[20:54] אכול וגדל את מקרנך. אלה הם ראיונות מספיקים לאלה שברור להם.

[20:55] ממנו בראנו אתכם, אליו נחזיר אתכם, וממנו נוציא אתכם שוב.

[20:56] הצגנו לו את כל הראיונות שלנו, אך הוא לא האמין וסרב.

[20:57] אמר, "האם באת לכאן כדי לגרש אותנו מארצנו בקסם שלך, המשה?"

[20:58] "בהחלט נראה לך קסם דומה. לכן, קבע פגישה שגם אנחנו וגם אתה לא תפרוץ אותה; במקום ניטרלי."

[20:59] אמר, "הזמן שהוקצת לך יהיה ביום החגיגות. בואו נפגש כולנו בבוקר."

[20:60] פַּרְעֹה קָרָא לְכוֹחוֹתָיו, וְאָז בָּאוּ.

[20:61] משה אמר אליהם, "אוי לכם. האם אתם מזימים שקרים כדי להלחם באלוהים ולגרום לעצמכם להביא את ענינו? מזימי השקרים האלה בוודאי יכשלו."

[20:62] הם התווכחו ביניהם, כשהם התייעצו בפרטיות.

[20:63] אמרו, "שני אלו אינם יותר מכשפים שרוצים לסחוף אתכם מארצכם באמצעות כישוףם, ולהשמיד את דרככם האידיאלית.

[20:64] בואו נסכים על תוכנית אחת ונתקוף אותם כפנים אחדות. המנצח היום יהיה בידינו העליונה.

[20:65] אמרו, "משה, אתה תזרוק ראשון, או שנזרוק ראשונים."

[20:66] אמר, "אתה תזרוק." ואז, חבליהם ומקלותיהם נראו לו כאילו הם נעים, בגלל כישופם.

[20:67] משה נשא חשש מסוים.

[20:68] אמרנו, "אל תירא. תצליח."

[20:69] זרוק את מה שיש בידך הימין, והוא יבלע את מה שהם ייצרו. מה שהם ייצרו אינו יותר מתכנון של קוסם. עבודת הקוסם לא תצליח.

המומחים מכירים את האמת

[20:70] הקוסמים נפלו להשתחוות ואמרו, "אנו מאמינים באלוהי אהרון ומשה."

[20:71] אמר, "האמנת בו בלעדי רשותי? הוא חייב להיות ראשך; המי שלימד אותך קסם. אני בוודאי אקטוע את ידיך ורגליך בצדדים נגדיים. אני אצליב אותך על גזעי דקלים. תגלה איזה מאיתנו יכול להכות נקמה הגרועה ביותר, ומי מתמודד עם מי."

[20:72] אמרו, "לא נעדיף אותך על הוכחות הברורות שהגיעו אלינו, ועל מי שברא אותנו. לכן, תקבע את הדין שתרצה לקבוע. אתה יכול לשפוט רק בחיי הזה הנמוכים."

[20:73] "האמנו באדונינו, כדי שיחפש לנו את חטאינו, ואת הקסם שכרחת אותנו לבצע. האל טוב יותר ונצחי."

[20:74] כל מי שבא אל אדוניו אשם יחויב בגיהנום, שם שלא ימות ולא יחיה.

[20:75] כל אלה שבאים אליו כמאמינים שהובילו חיים צדיקים, הם משיגים את הדרגות הגבוהות.

[20:76] הגנים של עדן, מתחת להם נוזלים נחלים, יהיו מעונם לעד. כך היא השכר לאלה שמטהרים את עצמם.

[20:77] השפענו על משה: "הולך להוציא את עבדי, ותך להם דרך יבשה בתוך הים. לא תירא שתתפס, ולא תדאג."

[20:78] פרעה רדף אחריהם עם חילו, אך הים שטף אותם, כפי שהיה נתון לשטפם.

[20:79] וכך, פרעה הוביל את עמו בטעות; הוא לא נחה אותם.

[20:80] בָּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַצִּלְנוּ אֶתְכֶם מֵאוֹיֵבֵיכֶם, קְרָאנוּ אֶתְכֶם אֶל יְמִין הַר סִינַי, וַנַּמְטִיר עֲלֵיכֶם מָן וַשְׂלָו.

[20:81] קחו מהטוב שהכנו לכם, ואל תתעברו, פן תגרו באפי. מי שיגרה באפי, יפול.

[20:82] אני בוודאות מסלחת לאלה שמתחרבנים, מאמינים, נוהגים חיים צדקניים, ונשארים מנחים בנתיב הנכון.

בני ישראל מתקוממים

[20:83] "למה ברחת מהעם שלך, המשה?"

[20:84] אמר, "הם קרובים מאחורי. רוצים אליך אדוני, שתרצה."

[20:85] אמר, "בחנו את עמך לאחר עזבך, אך השומרוני הביאם לטעות."

[20:86] משה חזר אל עמו, כועס ומאוכזב, ואמר: "עמי, הלא הבטיח לכם אדני טובה? האם לא יכלתם לחכות? האם רציתם לקנאת מאת אדניכם? האם זה הסיבה שבטלתם את ההסכם שלכם איתי?"

[20:87] אמרו, "לא שברנו את ההסכם איתך מכוון. אך היינו טעונים בתכשיטים, והחלטנו לזרוק את המשאבות שלנו. זה מה שהציע השומרוני."

[20:88] הוא יצר להם עגל מחטף, עם קול של עגל.* הם אמרו, "זה אלהיך, ואלהי משה." וכך, הוא שכח.

[20:89] האם לא יכלו לראות שהיא לא ענתה להם, וגם לא הייתה לה כוח לפגוע בהם או להועיל להם?

[20:90] וַיֹּאמֶר אֲהַרֹן אֲלֵיהֶם, "עַמִּי, זֹאת הִיא הַמַּבְחָן לָכֶם. אֲדֹנֵיכֶם הַיְחִידִי הוּא הָרַחוּם, לָכוּ אַחֲרַי וּשְׁמַעוּ לְפִקּוּדַי."

[20:91] אמרו, "נמשיך להשתחות לו, עד שמשה יחזור."

[20:92] (משה) אמר, "אהרון, מה מנע אותך, כאשר ראית אותם תעים,

[20:93] "האם סרבת לשמוע לפקודותיי? האם התקוממת במרד נגדי?"

[20:94] אמר, "בן אמי; אל תמשוך אותי בזקני ובראשי. פחדתי שתאמר, 'חלקת את בני ישראל, ומרית בפקודותי.'"

[20:95] אמר, "מה המצב איתך, השומרוני?"

[20:96] אמר, "ראיתי מה שהם לא יכלו לראות. אחזתי בקפיץ (של עפר) מהמקום שהשליח עמד, והשתמשתי בו (לערבב לתוך עגל הזהב). זה היה מה שהשראה את דעתי לעשות."

[20:97] אמר, "אז לך, ובמשך כל חייך, אל תתקרב אפילו. יש לך זמן מוגדר (לדין הסופי שלך) שאי אפשר לך להימלט ממנו. הבט באלהיך שהיית משתחווה לו; נשרוף אותו ונזרוק אותו לתוך הים, כדי שישאר שם לעד."

יש לך רק אל אחד

[20:98] האל היחיד שלך הוא האל; היחיד שאין לצידו אל אחר. דעתו משולבת בכל הדברים.

[20:99] וכך אנו מספרים לך חדשות מדורות הקודמים. חשפנו לך הודעה מאיתנו.

[20:100] אלה אשר יתעללו בו ישאו משא (של חטאים) ביום התחיה.

[20:101] הם יתקיימו שם לנצח; מה משא מתוסכל ביום התחייה!

[20:102] זהו היום שבו תתקע השופר, ונקראים אל האשמים ביום ההוא בצבע כחול.

[20:103] בשקט ביניהם, יאמרו, "לא עברתם (בחיים הראשונים) יותר מעשרה ימים!"

[20:104] אנו מודעים לדבריהם במלואם. הכי מדויק ביניהם יאמר, "לא שהית אצלנו יותר מיום אחד."

ביום התחייה

[20:105] הם שואלים אותך על ההרים. תגיב, "אדני ימחה אותם.

[20:106] יעזוב אותם כמו שטח יבש ושטוח.

[20:107] "אפילו גבעה הקטנה ביותר לא תראה שם, ולא תהיה שם שקע."

[20:108] ביום ההוא, ילכו כולם אחרי הקורא, בלי שום הסטור. כל הקולות ישתיקו לפני החוסה; לא תשמעו רק לחישות.

[20:109] ביום ההוא, תהיה התפלה ללא תועלת, למעט לאלה שנתן להם החסיד הרב רחמנא להם רשות, ודבריהם עומדים ברצונו.

[20:110] הוא מכיר את עברם ואת עתידם, בעוד שאף אחד לא מכיר את ידיעתו.

[20:111] כל הפנים יכנעו לחיים, לנצחי, ואלה שמעומסים בפשעיהם יכשלו.

[20:112] כל הזוכים בצדק, ובאמונה, לא ייראו מעולמות או צרות.

[20:113] כָּךְ חָשַף לָנוּ, קוֹרָאָן בְּעָרָבִית, וְצָיַן בּוֹ כָּל מִינֵי נְבוּאוֹת, לְמַעַן יִתְנַצְּלוּ, אוֹ יַזְהִירֵם.

[20:114] ה' הוא המרומם ביותר, המלך היחידי האמיתי. אל תמהר לקרוא את הקוראן לפני שהוא נגלה לך, ואמור, "אדוני, הרבה את ידעי."

אנשים נכשלים בהקמת עמוד נצח.

[20:115] בעבר בדקנו את אדם, אך הוא שכח, וגילינו עליו חוסר יציבות.

[20:116] זכור שאמרנו למלאכים, "התפללו מתחננים לפני אדם." הם התפללו מתחננים, חוץ מהשטן; הוא מאס.

[20:117] אז אמרנו, "הנה אויב שלך ושל אשתך הוא, אדם. אל תתן לו לגרש אתכם מן הגן, פן תתענו."

[20:118] אתה מובטח שלא תרעב שם, וגם לא תישן בלי מחסה.

[20:119] "גַּם צָמְאֲךָ לֹא תִצְמָא שָׁם, גַּם לֹא תִכְאַב מִן הַחֹם."

[20:120] אך השטן לחש לו, ואמר, "האדם, הנה אראה לך את עץ הנצח ומלכות אין קץ."

[20:121] אכלו ממנו, ואז נראו להם גופם, וניסו לכסות את עצמם בעלה של גן-עדן. אדם עבר על פקודיו של אדוניו, ונפל.

[20:122] לאחר מכן, אדוניו בחר בו, גאל אותו והדריכו.

[20:123] אמר: "רדו ממנו, כולכם. אתם אויבים זה של זה. כאשר תגיע אליכם ההדרכה מאתי, כל מי שילך בדרכי לא יתעות, ולא יסבול כל צער.

לא־מאמינים: חיים בלתי נמנעים

[20:124] "ולגבי איש שמתעלם מהודעתי, יהיה לו חיים מיסריים, ואנו מעלים אותו, ביום התחיה, עיוור."

[20:125] יאמר: "אדוני, למה קראתני עיוור, כשהייתי רואה?"

[20:126] יאמר, "כי שכחת את ההוראות שלנו כאשר הן הגיעו אליך, עתה אתה נשכח."

[20:127] וכך אנו משלמים לאלה שעוברים ומסרבים להאמין בגלויות אדוניהם. העונש בעולם הבא גרוע מאוד ונצחי.

[20:128] האם מתעוררת להם אי פעם כמה דורות קדמוניים השמידנו? הם כעת הולכים בבתים של אלה שלפניהם. אלה הן אותות לאנשים שבעלי הבנה.

[20:129] אם לא היה לתוכנית הקדומה של אדוניך, היו נשפטים מיד.

[20:130] לכן, התאזר בסבלנות מול דבריהם, והלל וכבד את אדוניך לפני זריחת השמש ולפני שקיעתה. ובלילה הלל אותו, וגם בשני קצוות היום, כדי שתהיה שמח.

[20:131] ולא תתאו את אשר נתנו לעמים אחרים. אלה הם תכשיטים זמניים של החיים הזאת, שבאמצעותם אנו בודקים אותם. מה שאדונך מספק לך הוא הרבה יותר טוב, ונצחי.

האחריות של ההורים

[20:132] תצוו למשפחתך לשמור על תפילת הקשר (סלאת), ולהתמד בכך בקרבה. איננו מבקשים ממך כל סיוע; אנחנו הספקנים לך. הניצחון הסופי שייך לצדיקים.

למה מסרים?

[20:133] אמרו, "אם רק הוא יכול להראות לנו נס מאת אדוניו!" האם לא קיבלו מספיק נסים עם ההודעות הקודמות?

[20:134] אלו השמידנו אותם לפני כן, הם היו אומרים, "אדונינו, לולא שלחת אלינו מלאך, היינו נלך אחרי גלויותיך והיינו ממנעים את הבושה וההונאה הזו."

[20:135] אמור, "כולנו מחכים, אז המתן; בוודאי תגלה מי הם על הנתיב הנכון, ומי מודרכים באמת."