סורה 21: הנביאים (אל-אנביעה)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[21:1] נקראת הדין לעם, אך הם עיוורים ונלהבים.

התנגדות לראיונות החדשים

[21:2] כאשר הוכחה מגיעה אליהם מאת אדוניהם, שהיא חדשה, הם שומעים אותה בביטחון.

[21:3] המחשבות שלהם בוטות. והעבריינים מתכננים בסוד: "האם הוא לא רק בן אדם כמוך? האם תקבל את הקסם שמוצג לך?"

[21:4] אמר, "אדוני שלי יודע כל מחשבה בשמים ובארץ. הוא השומע, הידען."

[21:5] אף אמרו, "הלקטות," "הוא חשב את זה," ו"הוא משורר. יראה לנו פלא כמו אלה של השליחים הקודמים."

[21:6] אנו לעולם לא השמדנו קהילה מאמינה בעבר. האם אלה האנשים מאמינים?

[21:7] לא שלחנו לפניך אלא אנשים אשר השקפנו בהם. שאל את אלה שיודעים את הכתב, אם אינך יודע.

[21:8] לא נתנו להם גופים שלא אכלו, ולא היו הם בלתי נפטרים.

[21:9] קיימנו את ההבטחה שלנו אליהם; הצלנו אותם ביחד עם כל מי שרצינו, והשמדנו את העוברים על הגבול.

[21:10] שלחנו אליך כתב המכיל את המסר שלך. האם אינך מבין?

[21:11] הרבה קהילות כילינו בגלל פשעם, והחלפנו אנשים אחרים במקומם.

[21:12] כאשר הדיננו הגיע למימוש, הם התחילו לרוץ.

[21:13] אל תברח, ושוב לעשות צעד אחורה אל נפלאותיך ולארמונותיך, כי עליך עליך להיחשב.

[21:14] אמרו, "אוי לנו. היינו באמת רשעים."

[21:15] זה המשך הצהרתם, עד שהשמדנו אותם לגמרי.

[21:16] אנו לא יצרנו את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם רק לשחק.

[21:17] אם היינו רוצים פנאי, יכולנו היינו להתחיל אותו בלי כל זה, אם כך רצינו לעשות.

[21:18] במקום זאת, תוכננו לתמוך באמת נגד השקר, על מנת לנצח אותו. אוי לך על הדברים שאתה מבטיח.

[21:19] לו שייכים כל מי שבשמים ובארץ, ואלה שעמו לעולם לא יתנשאו להשתחות לו, ולעולם לא יתפלצלו.

[21:20] הם מפארים את הלילה והיום, בלי להתעייף מעולם.

אל אחד

[21:21] האם מצאו אלים על האדמה שיכולים ליצור?

[21:22] אם היו בהם (השמים והארץ) אלהים אחרים מלבד האל, הייתה מ混乱. כבוד לאל; האדון עם סמכות מוחלטת. הוא גבוה מעל טענותיהם.

אל תשאל את חכמת האל

[21:23] הוא לעולם לא ישאל על דבר שהוא עושה, בעוד שכל האחרים מתעניינים.

[21:24] האם מצאו אלהים אחרים מלבדו? אמור, "הראה לי את הראיון שלך. זהו המסר לדורי, המשלים את כל המסרים הקודמים." למעשה, רובם אינם מכירים את האמת; זה הסיבה שהם כל כך עוינים.

אל אחד/הודעה אחת/דת אחת

[21:25] לא שלחנו שליח לפניך אלא בהשוב עליך: "אין אלוהים חוץ ממני; תשתחוה לי בלבד."

[21:26] עם זאת, אמרו, "החסיד הרב ילד בן!" הודו לו. כל השליחים הם עבדיו המכובדים.

[21:27] הם אף פעם לא מדברים בעצמם, והם נמצאים במעקב קפדני אחר פקודותיו.

המיתוס של השפעת הבינוי

[21:28] הוא יודע את עתידם ואת עברם. הם לא מתווכים, חוץ מאלה שכבר התקבלו על ידו, והם מודאגים על צווארם.

[21:29] אם יטען אחד מהם להיות אלוהים מלבדו, אנו משיבים לו בגיהנום; כך אנו משיבים לרשעים.

התיאוריה של הפיצוץ הגדול אומתה*

[21:30] האם הפושעים לא מבינים כי השמים והארץ היו פעם כולם גוש אחד שפיצצנו לקיומם? ומהמים בראנו את כל החיים. האם הם יאמינו?

[21:31] ואנו נתנו על פני הארץ מייצבים, פן תתגלגל עמם, ונתנו בה דרכים ישרות, כדי שיהיו מודרכים.

[21:32] והפכנו את השמים לגג משמר. אך הם לגמרי מתעלמים מכל האותות שבתוכם.

[21:33] והוא הוא אשר ברא את הלילה ואת היום, ואת השמש ואת הירח; כל־אחד צפון במסלולו.

[21:34] אנו לעולם לא הכריענו על בלתי תמים לכל אדם לפנייך; אם תמות, הם בלתי תמימים?

[21:35] כל נפש תטעם את המוות, לאחר שנבחן אתכם דרך קושי ושגשוג, ואז אלינו תחזרו בסופו של דבר.

כל השליחים התעובדו

[21:36] כאשר הזדים רואים אותך, הם מסחלים: "האם זה הוא המאתגר את אלהייך?" בינתיים, הם נשארים לחלוטין בלא תשומת לב למסר מהמחולל חסד.

[21:37] האדם לא יכול שלא להיות קצת לא סבלני מטבעו. בהכרח אני אראה לך את האותות שלי; אל תהיה כל כך ממהר.

[21:38] הם מאתגרים: "איפה היא (הנקמה) אם אתה כן כזה?"

[21:39] אִם רַק אֲלֵה שֶׁסּוֹרְרִים יָכוֹלִים לִתְאַר בְּדַמְיוֹן אֶת עַצְמָם כְּשֶׁהֵם מְנַסִּים לְהַגָּן עַל עַצְמָם מִפְּנֵי הָאֵשׁ; מִפְּנֵי פְּנֵיהֶם וּמִפְּנֵי גַּבֵּיהֶם! אָז לֹא יַעֲזֹר לָהֶם אָף אֶחָד.

[21:40] באמת, זה יגיע אליהם פתאום, והם יישארו לגמרי נדהמים. הם לא יכולים להימנע מזה, וגם לא יקבלו שום הקלה.

[21:41] שליחים שלפניך הוזים, ובתוצאה, אלה שהזימו בהם נתקלו בתוצאות של זימהם.

עדיפויות מבולבלות

[21:42] אמור, "מי יכול להגן עליך מפני החמלן בלילה או ביום?" באמת, הם לגמרי מתעלמים מהודעת אדוניהם.

[21:43] האם יש להם אלים שיכולים להגן עליהם מאיתנו? הם אף אינם יכולים לעזור לעצמם. גם אינם יכולים ללוות זה את זה כאשר הם נקראים לעמוד מולנו.

[21:44] אנו סיפקנו לעם זה ולאבותיהם, עד זקנה. האם הם לא רואים שכל יום עלי אדמת הארץ מביא אותם קרוב יותר לסופם? האם הם יכולים להפוך את התהליך הזה?

[21:45] אני מזהיר אותך על פי השראה אלוהית. אך החרשים אינם יכולים לשמוע את הקריאה כאשר הם מוזהרים.

[21:46] כאשר דוגם מענשו של אדוניך מכה אותם, הם מוכנים לומר, "אנו באמת היינו רשעים."

[21:47] נקים את סולמות הצדק ביום התחייה. אף נפש לא תסבול חוסר צדק קטן ביותר. אפילו שקיק של חרדל יחשב. אנו המחשבים היעילים ביותר.

נביאים משה ואהרון

[21:48] נתנו למשה ולאהרון את ספר החוקים, מנהיג ותזכורת לצדיקים.

[21:49] האנשים שמכבדים את אדוניהם, גם כאשר הם לבד בפרטיותם, והם דואגים לשעה.

[21:50] גַּם זֹאת הִיא תְּזַכִּיר בְּרוּכָה שֶׁשָּׁלַחְנוּ. הַאַתָּה מְכַחֵישׁ אוֹתָה?

אברהם

[21:51] לפני כן, הענקנו לאברהם את ההדרכה וההבנה שלו, כי היינו מודעים לו באופן מלא.

[21:52] אמר לאביו ולעם שלו, "מה הציורים הללו שאליהם אתם מתמקדים?"

[21:53] אמרו, "מצאנו את הורינו משתחוים בהם."

[21:54] אמר, "אכן, אתה והוריך תעו לגמרי."

[21:55] אמרו, "האם אתה אומר לנו את האמת, או שאתה משחק?"

[21:56] אמר, "אדוניך היחידי הוא אדון השמים והארץ, שברא אותם. זהו העדות שאני מעיד עליה.

[21:57] אני נשבע באלוהים, יש לי תוכנית להתמודד עם פסליך, כשתעזבי.

[21:58] הוא שבר אותם לחתיכות, חוץ מאחת גדולה, שיכולים להתייחס אליה.

[21:59] אמרו, "המבצע את זאת על אלהינו באמת עובר על גבולות."

[21:60] אמרו, "שמענו נער מאיים עליהם; קוראים לו אברהם."

[21:61] אמרו, "הביאהו לפני עיני כל העם, כדי שיהיו עדים."

[21:62] אמרו, "האם עשית זאת לאלהינו, האברהם?"

אברהם מוכיח את הנקודה שלו

[21:63] אמר, "זה הגדול ההוא שעשה זאת. לך שאל אותם, אם הם יכולים לדבר."

[21:64] נשתוממו ואמרו לעצמם, "אכן, אתם הם אשר עברתם את הגבול."

[21:65] עם זאת, חזרו לרעיונותיהם הישנים: "אתה יודע היטב שאלו לא יכולים לדבר".

[21:66] אמר, "האם אתה משתחוה אז לידי אלוהים לדבר שאין לו כוח להועיל לך או להרע לך?"

[21:67] "הכבדת כלמה על ידי עבודת עצבים לבד מאלוהים. האם אינך מבין?"

מִרְאָה עָמוּק

[21:68] אמרו, "שרפו אותו ותמכו באליכם, אם זה מה שאתם מחליטים לעשות."

[21:69] אמרנו, "אש, היי קרה ובטוחה לאברהם."*

[21:70] וכך התכננו נגדו, אך עשינו אותם המפסידים.

[21:71] הצלנו אותו, והצלנו את לוט, אל הארץ שברכנו לכל העם.

[21:72] ונתנה לו את יצחק ואת יעקב כמתנה, ושמנו אותם שניהם צדיקים.

אברהם: מקיים את כל החובות הדתיות של הכניעה (איסלאם)

[21:73] הפכנו אותם לאימאמים המנחים בהתאם למצוותינו, ולמדנו אותם לפעול בצדק, ולשמור על התפילות (סלאת) ועל הצדקה החובה (זכאת).* בעינינו, היו עבדים מסורים.

לוט

[21:74] כַּדֵּי לוֹט, הענקנו לו חָכְמָה וּדַעַת, וְהצַלנו אותו מִקְּהִל הַמְּקַיֵּים תּוֹעֵבוֹת; הָיוּ אנשים רשעים ורעים.

[21:75] קיבלנו אותו בחסדנו, כי היה צדיק.

נֹחַ

[21:76] ולפני כן, נח קרא ואנו ענינו לו. הצלנו אותו ואת משפחתו מהאסון הגדול.

[21:77] תמכנו בו נגד העם שפסלו את ההודעות שלנו. היו אנשים רעים, ולכן שקענו אותם כולם.

דוד ושלמה

[21:78] וְדָוִד וְשְׁלֹמֹה, כְּאֲשֶׁר שָׁלְטוּ בְּעֵת מְקוֹם עַל שְׂדֵה שֶׁנֶּשַׁדּוּ בוֹ צֹאן שֶׁל אַחֵר, רָאִינוּ אֶת מִשְׁפָּטָם.

[21:79] הענינה שלמה בהבנה נכונה, וגם לשניהם נתנו חכמה ודעת. הקצנו להרים לשרת את דוד בתהלל (את האל), כמו גם לציפורים. זה מה שעשינו.

[21:80] ואנו למדנו אותו את המיומנות לייצור מגנים להגנתכם במלחמה. האם אז אתם מודים?

[21:81] לשלמה, הקצינו את הרוח צופפת ונושבת לרצונו. הוא יכל לנחות אותה כפי שרצה, לכל ארץ שבחר, וברכנו את הארץ הזו בשבילו. אנו מודעים לכל הדברים.

[21:82] ומן השדים היו אלה שהיו צוללים בשבילו (כדי לקטוף את הים), או עושים כל דבר אחר שהוא ציווה עליהם לעשות. הקדשנום לשירותו.

עֲבוֹדָה

[21:83] וַיִּתְחַנֶּן אִיּוֹב לַאדֹנָיו: "צָרָה נִפְלְתָה עָלַי, וּמִכָּל הָרַחוּםִים, אַתָּה הוּא הָרַחוּם בְּיוֹתֵר."

[21:84] ענינו לו, הקלנו על צרתו, והחזרנו לו את משפחתו, אף פיים. זאת הייתה רחמים מאיתנו, ותזכורת לעבדי האל.

[21:85] גם ישמעאל, אידריס, זל-קיפל; כולם היו עמיצים, סבלניים.

[21:86] קיבלנו אותם ברחמינו, שכן היו צדיקים.

יוֹנָה

[21:87] וזָן-נוּן (יוֹנָה, "הַמֵּכִי 'נ' בְּשֵׁם שֶׁלוֹ"), עֲזָב אֶת מִשְׁמֶרְתוֹ בְּמַחְאָה, חוֹשֵׁב שֶׁאֵינָנוּ יָכוֹלִים לְשָׁלְטָ בוֹ. סִיַּיִם בִּתְחִנָה מִתוֹךְ הֶחשֶׁךְ (שֶׁל בִּטְנוֹ שֶׁל הַדָּג הַגָּדוֹל): "אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. תְּהִלָּתֶךָ. חָטָאתִי חֵטְא גָּדוֹל."

[21:88] ענינו לו והצלנו אותו מהמשבר; וכך אנו מצילים את המאמינים.

זכריה ויוחנן

[21:89] וזכריה נפל לפני אדוניו ויתחנן: "אדני, אל תשאיר אותי בלא יורש, אף על פי שאתה היורש הטוב ביותר."

[21:90] השיבנו* לו ונתנו לו את ג'ון; תיקנו את אשתו בשבילו. זאת מפני שהם תמיד דחפו לעשות צדק, והתחננו אלינו ברגעי שמחה ופחד. בעינינו, הם היו יראי.

מרי וישו

[21:91] לגבי השומרת על בתוליותה, נשאנו בה מרוחנו, וכך עשינו אותה ואת בנה אות לכל העולם.

אל אחד/דת אחת

[21:92] הקהילה שלך היא רק קהילה אחת, ואני לבדי ה' שלך; עליך להשתחות לי בלבד.

[21:93] אך הם חלקו את עצמם לדתות מתוקפות. כולם יחזרו אלינו (לדין).

[21:94] כל המפעיל צדק ומאמין, מעשיו לא יתבטלו; אנו מקליטים אותם.

[21:95] אָסוּר לכל קהילה שהשמדנו לשוב.

סוף העולם*

[21:96] רק כאשר גוג ומגוג יחזרו, אז יחזרו—הם יבואו מכל כיוון.

[21:97] זה יהיה ברגע שהנבואה הלא נמנעת תתגשם, והסופרים ישקפו באימה: "אוי לנו; היינו בהסתערות. אכן, היינו רשעים."

העולם הבא

[21:98] אתה והעצבים שאתה משתחווה להם מלבד האל תהיו דלק לגיהנום; זהו יעדך הלא נמנע.

[21:99] אם אלה היו אלים, הם לא היו נגמרים בגיהנום. כל יושביה נשארים בו לעד.

[21:100] הם ינאנו ויאנחו שם, ולא יהיה להם גישה לשום חדשות.

[21:101] כל מי שראוי לפרסים הנפלאים שלנו, יגון ממנו.

הצדיק

[21:102] הם לא ישמעו את השריקה שלו. הם יהנו ממעון בו יכולים לקבל את כל מה שהם משתוקקים אליו, לעד.

[21:103] האימה הגדולה לא תדאג להם, והמלאכים יקבלו אותם בשמחה: "זהו יוםכם, שהובטח לכם."

יום התחייה

[21:104] ביום ההוא, נקפוץ את השמים, כמו קיפול ספר. כפי שהתחלנו ביצירה הראשונה, נחזור על כך. זה ההבטחה שלנו; אנו בוודאי נממש אותה.

[21:105] קבענו בספר תהילים, כמו גם בכתבי הקודש האחרים, כי הארץ תירש בידי עובדי הצדיק שלי.

[21:106] זהו הכרז לאנשים המקדישים.

[21:107] שלחנוך מרחמים מאיתנו לעולם כולו.

[21:108] קורא, "נתן לי השראה אלוהית כי אלוהיך הוא אל יחיד. האם תכנע?"

[21:109] אם ישובו בדרכם, אז תאמר: "הזהרתי אתכם מספיק, ואין לי מושג כמה מהר או כמה מאוחר (העונש) יגיע אליכם.

[21:110] הוא מודע במלואו להצהרותיך הציבוריות, והוא מודע במלואו לכל מה שאתה מחביא.

[21:111] "כל מה שאני יודע, העולם הזה הוא מבחן עבורך, ותענוג זמני."

[21:112] אמור, "אדוני, דינך הוא צדק מוחלט. אדונינו הוא הרחמן ביותר; רק בעזרתו נבקש עזרה מול טענותיך."