הקוראן 34:2 — שְׁבָא (סַבְאָא)

הוא יודע את כל מה שנכנס לארץ, ואת כל מה שיוצא ממנה, ואת כל מה שיורד מן השמים, ואת כל מה שזז בה. הוא הרחום ביותר, הסולח.

[34:1] שבח לאל—שלו כל מה שבשמים ובארץ; כל השבח גם יהיה לו בעולם הבא. הוא החכם ביותר, המבין.

[34:3] אלה אשר לא מאמינים אמרו, "השעה לעולם לא תגיע!" אמור, "בוודאי—על ידי אדוני—היא בוודאי תגיע אליכם. הוא יודע העתיד. אין דבר קטן ממשקל זרע אשר נסתר ממנו, בשמיים או בארץ. אין דבר קטן מזה או גדול יותר (שנסתר). הכל נכתב בספר מעמיק."