סורה 34: שְׁבָא (סַבְאָא)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[34:1] שבח לאל—שלו כל מה שבשמים ובארץ; כל השבח גם יהיה לו בעולם הבא. הוא החכם ביותר, המבין.

[34:2] הוא יודע את כל מה שנכנס לארץ, ואת כל מה שיוצא ממנה, ואת כל מה שיורד מן השמים, ואת כל מה שזז בה. הוא הרחום ביותר, הסולח.

[34:3] אלה אשר לא מאמינים אמרו, "השעה לעולם לא תגיע!" אמור, "בוודאי—על ידי אדוני—היא בוודאי תגיע אליכם. הוא יודע העתיד. אין דבר קטן ממשקל זרע אשר נסתר ממנו, בשמיים או בארץ. אין דבר קטן מזה או גדול יותר (שנסתר). הכל נכתב בספר מעמיק."

[34:4] בוודאי, הוא יפצה את המאמינים והמובילים חיים צדקתיים. אלו ראויים לסליחה ולפרנסה נדיבה.

[34:5] כל אלה שמתגייסים תמיד נגד ההצגות שלנו, הם נתפסו בעונש של השפלה כואבת.

[34:6] זה ברור לאלה שנברכים בידע שההגלה הזו מאת אדוניך אליך היא האמת, ושהיא מובילה לנתיב של הגבור, המהולל ביותר.

[34:7] אלה אשר לא מאמינים אמרו, "נראה לכם איש שאומר לכם כי לאחר שתינתקו תתבראו מחדש.

[34:8] "או שקר בדבריו על האל, או שהוא משוגע." באמת, אלה שלא מאמינים בעולם הבא חוו את העונש הכי קשה; הם תעו למרחקים רבים.

[34:9] האם לא ראו את כל הדברים שלפניהם ומאחוריהם, בשמים ובארץ? אם נרצה, יכולנו להכניס את הארץ לבלע אותם, או להפיל עליהם גושים מן השמים. זה צריך להיות ראיה מספיקה לכל עבד שפועל.

דוד ושלמה

[34:10] הענקנו לדוד ברכות מאיתנו: "הרים, השתדלו עמו, וגם אתם, עופות." רככנו את הברזל בשבילו.

[34:11] "אתה יכול ליצור מגנים שמתאימים באופן מושלם, ולעשות צדק. בכל מעשה שתעשה, אני רואה אותו."

השדה הנפטי הראשון

[34:12] לשלמה הפקדנו את הרוח ברשותו, נוסעת חודש באה וחודש יוצא. וגרמנו למעין שמן לזרוח לו. גם הג'ינים עבדו לו, ברשות אדוניו. כל אחד מהם שהתעלל בפקודותינו, השתעבדנו אותו לעונש קשה.

[34:13] עשו לו כל מה שרצה - נישות, פסלים, בריכות עמוקות וסירים כבדים. משפחת דוד, עשו (צדק) להראות את ההערכה שלכם. רק מעט מעבדי הם מודים.

הידע של הג'ינים מוגבל

[34:14] כאשר הגיע הזמן המוקצה למותו, לא היו יודעים שהוא מת. רק כאשר אחד מהבעלי חיים ניסה לאכול את מקלו, והוא נפל, הג'ינים הבינו כי הוא מת. וכך הבינו כי אם הם באמת ידעו את הנסתר, הם היו עצורים מלעבוד כל כך קשה מיד לאחר מותו.

[34:15] המולדת של שבא הייתה פלא, עם שני גנים מימין ומשמאל. תאכלו ממזונות אדניכם ותודו לו - אדמה טובה ואדון סולח.

[34:16] הם פנו ולכן שפכנו עליהם מבול קטלני, והחלפנו את שתי גנותיהם בשתי גנות של פירות מרירים, צמחים קוצניים, ותבואה צנועה.

[34:17] כֵּן גְּמַלְנוּ לָהֶם עַל כְּפִירָתָם. הֲלוֹא נִגְמֹל רַק עַל הַכּוֹפְרִים?

[34:18] שמנו ביניהם ובין הקהילות שברכנו מקורות מים אחרים, ואבטחנו את המסע ביניהם: "נסעו בהם ימים ולילות בביטחון מוחלט".

[34:19] אך הם (הפכו לא מעריכים ו) אתקפו: "אדנינו, אנו לא משתדלים אם תוסיף את מרחק המסעים שלנו (בלי תחנות)." וכך הם עוו בנפשם. לכן, עשינו אותם להיסטוריה, ופיזרנו אותם לקהילות קטנות בכל רחבי הארץ. זה צריך להעניק לקוחות לאנשים העמידים והמעריכים.

שטן טוען את הרוב

[34:20] השטן מצא אותם עומדים בציפיותיו בקלות. הם הלכו אחריו, חוץ ממספר מאמינים.

המטרה: האמונה בעולם הבא?

[34:21] הוא לעולם לא היה יכול עליהם. אך כך אנו מבדילים בין אלה שמאמינים בעולם הבא לבין אלה שחוששים ממנו. אדוניך בשליטה מלאה על כל הדברים.

[34:22] אמור, "התחנן לעצבים שהקמת לצד האלוהים. אין להם אפילו אטום אחד בשמים או בארץ. אין להם שותפות בכך, ואינו מאפשר להם להיות עוזרים שלו."

אין עריצה

[34:23] התפילה אליו תהיה לריק, אלא אם תתאים לרצונו. כאשר המחשבות שלהם סוף סוף מתיישבות, והם שואלים, "מה אמר אדוניך," הם יענו, "האמת." הוא העליון ביותר, הגדול ביותר.

[34:24] אמור, "מי מספק לך, מן השמים והארץ?" אמור, "אלוהים," ו"או אנחנו או אתה מודרים, או תעו לרחוק."

[34:25] אמור, "אתה לא אחראי על פשעינו, וגם אנחנו לא אחראיים על מה שאתה עושה."

[34:26] אמור, "אדונינו יקבץ אותנו כולנו לפניו, ואז ישפוט בינינו בצדק. הוא השופט, הידען."

[34:27] אמור, "הראה לי את האלילים שהקמת כשותפים לו!" אמור, "לא; הוא האלוהים היחיד, העליון, החכם ביותר."

שליח הברית של האלהים

[34:28] שלחנו אותך (או רשד)* אל כל העם, נשיא בשורות טובות וגם מזהיר, אך רוב האנשים אינם יודעים. *הערה: המילה "רשד" נכתבת באותיות לטיניות וביניהן מופיע תיבת עברית כדי להדגיש את השם בעברית.

[34:29] הם מאתגרים, "מתי יתקיים ההבטחה הזאת, אם אתה כנה?"

[34:30] אמור, "יש לך זמן ספציפי, ביום ספציפי, שאינך יכול לדחות בשעה אחת, ולא לקדם."

[34:31] אלה אשר מסרבים אמרו, "לא נאמין בקוראן הזה, ולא בהכתבים הקודמים." תוכל רק לדמיין את הפושעים האלה כאשר הם עומדים לפני אדוניהם! הם יתווכחו זה עם זה. המשוחדים יאמרו לראשיהם, "לולאך, היינו מאמינים."

ביום התחייה

[34:32] המנהיגים יאמרו לאלה שעקבו אחריהם, "האם אנחנו הם שהטענו אתכם מההדרכה לאחר שהגיעה אליכם? לא; אתם הייתם הרשעים."

[34:33] המשתמשים יאמרו למנהיגיהם, "זה אתם תכננתם לילה ויום, ואז צויתם לנו להיות בלתי מודים לאלוהים, ולהקים צלמים לשוויו." הם יתרגשו בתחושת חרטה כאשר יראו את העונש, כי נשים על צווארם מוסרות לאלה שסרבו. האם לא נשלם להם בצדק על מה שעשו?

כל פעם!

[34:34] כל פעם ששלחנו מזהיר לקהילה, ראשי הקהילה אמרו: "אנו מדחיקים את ההודעה ששלחתם איתה."

[34:35] גם אמרו, "אנחנו יותר עצומים, עם יותר כסף וילדים, ולא ניענש."

[34:36] אמור, "אדוני הוא המשליט על כל הפרנסה; הוא נותן פרנסה למי שירצה, או מקטין אותה, אך רוב האנשים אינם יודעים."

[34:37] זה לא הכסף שלך או הילדים שלך שמביאים אותך קרוב יותר אלינו. רק אלה שמאמינים ונוהגים חיים צדקניים יקבלו את הפרס על מעשיהם, מכפל במאות. במעון הגן יחיה בשלום מושלם.

[34:38] כל אלה שמתמידים באתגרים נגד ההודעות שלנו, יישארו בתוך הענש.

[34:39] אמור, "אדוני הוא המושל בכל הספקות; הוא מרבה בספקות למי שהוא בוחר מבין עבדיו, או מופחת אותם. כל דבר שתוציא (למען האל), הוא יפרסם לך על כך; הוא הספק הטוב ביותר."

[34:40] ביום שהוא יקרא לכולם, יאמר למלאכיו: "האם העם הזה עבד אתכם?"

[34:41] יענו: "תתפאר אתה. אתה האדון והמושל, לא הם. במקום זאת, הם היו עובדים את השדים; רובם האמינו בהם."

[34:42] ביום ההוא, אין לך כוח לעזור או לפגוע זה בזה, ונאמר לפושעים, "טעמו את העונש של גיהנום שכחתם להכחיש."

מופת מתמטי בקוראן*

[34:43] כאשר הוצגו להם הראיות שלנו, בצורה ברורה לחלוטין, אמרו, "פשוט אדם שרוצה להטעות אתכם מהדרך שבה הוריכם משתחוים." הם אמרו גם, "אלה שקרים מזויפים." אלה שסרבו אמרו גם על האמת שהגיעה אליהם, "זו ברורה כישוף."

[34:44] לא נתנו להם ספרים נוספים ללמידה, ולא שלחנו לפניך מזהיר אחר.

[34:45] הקודמים לפניהם רססו באמונה, ואף על פי שלא ראו אפילו עשור אחד* מהנס שנתתי לדור הזה, כאשר סרבו בפני שליחי, כמה קשה היתה עונשי!

שליח הברית של האל*

[34:46] אני מבקש ממך לעשות דבר אחד: התמקדו באלוהים, בזוגות או כיחידים, ואז התבוננו. חברכם (רשד) אינו משוגע. הוא מזהיר באופן גלוי אתכם, ממש לפני הגעת עונש נורא.

[34:47] אני לא מבקש ממך שום שכר; אתה יכול לשמור עליו. השכר שלי בא רק מאת האל. הוא עד על כל הדברים.

[34:48] אמור, "אדוני מביא את האמת לניצחון. הוא יודע את כל הסודות."

[34:49] אמור, "האמת הגיעה; בעוד השקר לא יכול להתחיל דבר כלשהו, ולא לחזור עליו."

[34:50] אמור, "אם אתה תעווה, אני תועה בגלל חסרונותיי. ואם אני מודרך, זה בגלל השראת אדני. הוא שומע, קרוב."

[34:51] אם רק היית רואה אותם כאשר האימה הגדולה מכה אותם; הם לא יכולים לברוח אז, וילקחו אותם בכוח.

[34:52] הם יאמרו אז, "כעת אנו מאמינים בזה," אך זה יהיה רחוק מדי.

[34:53] הם דחו את זה בעבר; הם החליטו במקום זאת לתמוך בהשערה ובניחושים.

[34:54] לכן, נכרעו מכל מה שהם נכספו לו. זהו אותו גורל של עמיתיהם בדורות הקודמים. הם שמרו על יתר רב של ספקות.