נספח 12, תפקידו של הנביא מוחמד

פרטים נלווים 12

תפקידו של הנביא מוחמד

המשימה היחידה של הנביא הייתה להעביר את הקוראן, כל הקוראן, ואך ורק את הקוראן (3:20; 5:48-50, 92, 99; 6:19; 13:40; 16:35, 82; 24:54; 29:18; 42:48; 64:12).

מסירת הקוראן הייתה משימה אדירה ואדיבה עד כדי כך, שלנביא לא הייתה לו זמן לעשות דבר אחר. בנוסף, נביא נאצר במילים החזקות ביותר מלהוציא לאור הוראות דתיות חוץ מהקוראן (69:38-47). אף אסור לו להסביר את הקוראן (75:15-19) - אלוהים הוא המורה היחיד של הקוראן (55:1-2) והקוראן הוא הדיבור הטוב ביותר (39:23 ו-45:6).

העובדות הקוראניות הללו מובן מהן במציאות ההיסטורית שהמילים והפעולות (חדית וסונה) שנאטרו לנביא לא הופיעו עד המאה השנייה לאחר מותו. הקוראן ניבא את יצירת חדית וסונה על ידי אויבי הנביא (6:112-115). הקוראן מלמד אותנו שרצון האל היה להתיר את המצאת חדית וסונה כדי לשמש כקריטריון לחשיפה של אלה שמאמינים רק בשפתיהם, ולא בלבם. אלה שמושכים אל חדית וסונה מוכחים כמאמינים שקר (6:113). באופן אירוני, ספרי החדית מדווחים על הצוויים של הנביא לא לרשום דבר ממנו חוץ מהקוראן! מוצגות למטה שני חדיתים כאלו מתוך מקורות החדית המהימנים ביותר של החדיתים, סהיח מוסלים ואיסחאאח אבו חניפל.

הנביא אמר, "אל תכתבו דבר ממני אלא את הקוראן." [אחמד, כרך 1, עמוד 171, וסהיח מוסלים]

הדין הזה מציין כי הנביא שמר על עמדתו הנגדית להדית עד לרגע מותו. [אחמד, כרך 1, עמוד 192]