פרק נספח 8, המיתוס של השפעה

פרטים נוספים

המיתוס של השפעת הבינוי

להאמין שמישהו, מלבד האל, יכול להתוות בעדנו כדי לסלוח לנו על חטאינו או לממש את משאלותינו, זהו להקים שותפים לאל. זהו עבודה זרה. הקוראן מצהיר כי "כל התוות שייכת לאל" (39:44), וכי "לא תהיה התוות ביום הדין" (2:254).

המיתוס של השפעה הוא אחד מתחביביו היעילים ביותר של השטן להטעות מיליונים של אנשים לעבודת עצבים. מיליונים של נוצרים מאמינים כי ישו ישפיע בעדם אצל האל, ומיליונים של מוסלמים מאמינים כי מוחמד ישפיע בשמם. כתוצאה מכך, אנשים אלו מעבדים את ישו ואת מוחמד כעצמאים.

המושג של התוועדות הוא לגמרי בלתי הגיוני. אלה שמאמינים בהתוועדות של מוחמד, לדוגמה, טוענים שהוא יבקש מאת האל לסלוח להם ולקבלם לגן העדן. הם דמיינו את מוחמד ביום הדין בוחר את המועמדים להתוועדות שלו. אם תשאל את אלה שמאמינים בהתוועדות: "כיצד מוחמד יזהה את אלה שראויים להתוועדות שלו?" הם יגידו לך, "האל יגיד לו!" לפי המושג הזה, אדם ילך אל מוחמד ויבקש את ההתוועדות שלו. מוחמד ישאל אז את האל האם האדם הזה ראוי להתוועדות שלו או לא. האל יודיע למוחמד שהאדם ראוי להיכנס לגן העדן. מוחמד יפנה אז לאל ויגיד לו שהאדם ראוי להיכנס לגן העדן! הניבול פה ברור; אלה שמאמינים בהתוועדות הופכים את האל למזכיר של העצמה שלהם, מוחמד. יתגדר שם האל.

מאחר שהקוראן הוא הספר המדויק ביותר, הוא מכיר בכך שכל אחד בגן העדן יחליף בשם יקיריו: "אנא אלוהים, הכנס את אמי לגן העדן." החליפה הזו תעבוד רק אם אמו של האדם ראויה להיכנס לגן העדן (2:255, 20:109, 21:28). לכן, החליפה, אף על פי שתתרחש בדרך זו, היא לחלוטין בלתי שימושית.

אנו לומדים מהקוראן כי אברהם, עבד אהוב האל, לא יכל להתווכח בעד אביו (9:114). נח לא יכל להתווכח בעד בנו (11:46). מוחמד לא יכל להתווכח בעד דודו (111:1-3) או בעד בני משפחתו (9:80). מה מביא אדם לחשוב שנביא או צדיק יתווכח בעד זר?! ראה 2:48, 123; 6:51, 70, 94; 7:53; 10:3; 19:87; 26:100; 30:13; 32:4; 36:23; 39:44; 40:18; 43:86; 53:26 ו-74:48. התווכחותו של מוחמד מוזכרת ב-25:30.