הקוראן 3:155 — האמרמים (אל-עמראן)

כמובן, אלה ביניכם ששבו ביום שני הצבאות נדמו על ידי השטן. זה משקף חלק מהמעשים (הרעים) שביצעו. אלוהים סלח להם. אלוהים הוא סולח, רחום.

[3:154] אחרי הפגיעה, שלח עליכם שינה שקטה שהרגיעה חלק מכם. אחרים בתוככם היו רק על עניינם. הם חשבו על אלוהים דברים שלא היו נכונים - אותם דברים שחשבו בימי התיאום. ולכן אמרו, "האם יש משהו שבידינו?" אמור, "הכל בידי אלוהים." הם החבאו בתוכם מה שלא גילו לכם. אמרו, "אם היינו יכולים, לא הייתה נהרגה אף אחת מאיתנו בקרב הזה." אמור, "אם הייתם נשארים בבתיכם, אלה שהיו נקבעים להיות נהרגים היו זוחלים אל מיטות מותם." אלוהים מבחן אתכם כדי לחשוף את האמונות האמיתיות שלכם, ולבחון מה נמצא בלבבכם. אלוהים מכיר היטב את המחשבות הפנימיות.

[3:156] אל תהיו כמי שכפרו ואמרו על קרוביהם שיצאו למסע או לקרב, "לו שהיו איתנו, לא היו מתים או נהרגים." האל יפקיד זאת כמקור כאב בלבם. האל שולט בחיים ובמוות. האל רואה את כל מעשיכם.