הקוראן 6:137 — מִקְרָא עַל-הַבְּהֵמָה

וכך נבלעו ע"י עצביהם עובדי האלילים, עד כדי הריגת בניהם. למעשה, עצביהם מכהים אותם בכאב רב, ומבלבלים את דתם עבורם. לו רצתה האל, לא היו עושים זאת. עליך להתעלם מהם וממרמהם.

[6:136] גם הם הקדישו חלק ממזונות האלוהים מתוך התבואה והמקנה, ואמרו: "החלק הזה שייך לאלוהים", על פי טענותיהם, "והחלק הזה שייך לעצבינו". אך מה שהוקדש לעצבים שלהם לא הגיע אף פעם לאלוהים, בעוד החלק שהוקדש לאלוהים תמיד הלך לעצבים שלהם. אכן משפטם נמוך.

[6:138] אמרו, "אלה הם מקנה ותבואה שאסורים; לא יאכל אותם אלא מי שנרשה על ידינו," כך הם טענו. הם אף אסרו על רכיבת מקנה מסוים. ואף על המקנה שאכלו, הם לא קראו בשם האל בעת שקריבו אותם. אלה הן חידושים שהוצאו עליו. הוא בוודאי ישלם להם על חידושיהם.