מוזיקה ואמנות: אלוהים לא אסר אותן

שאלה נפוצה בקרב אלה שנחשפו לסביבה מוסלמית מסורתית/שמרנית היא האם מוזיקה או אמנות אסורות (חראם) באסלאם. התשובה היא פשוטה, לא, הן אינן אסורות. אם נקרא את הקוראן, לא נמצא כל התייחסות לאיסור מוזיקה או אמנות.

אלוהים, המעצב הטוב ביותר (קוראן 59:24), ברא יצורים חיים בעלי יכולות מוזיקליות, והציב צלילים מרגיעים בטבע סביבנו.

[59:24] הוא האל האחד; הבורא, היוזם, המעצב. לו שייכים השמות היפים ביותר. מהלל אותו כל מה שבשמיים ובארץ. הוא הכל יכול, החכם ביותר.

גם בני האדם בורכו ביכולת לשיר, ויתרה מכך, לעצב ולנגן בכלי נגינה. עם זאת, החוקר יכול לטעון, שיכולת כשלעצמה אינה קריטריון מוצק לשפוט אם משהו צריך להיות אסור או לא. במקום זאת, יש לבחון את מה שאלוהים אומר ולהשתמש בזה כעיקרון המנחה היחיד שלנו.

אנו יודעים מהקוראן, שזה לא נכון לקבוע איסורים מעשה ידי אדם ולייחס אותם לאלוהים. אנו מתבשרים ב-3:94 שרק הרשעים עושים זאת:

[3:94] אלה הממציאים איסורים כוזבים לאחר מכן, ומייחסים אותם לאלוהים, הם באמת רשעים.

ישנם מספר פסוקים דומים, כגון 7:32, 6:140 ו-42:21, המגנים איסורים חדשניים כחוקים שנקבעו על ידי אלילים:

[7:32] אמור, "מי אסר את הדברים הנעימים שאלוהים ברא ליצוריו, ואת ההוראות הטובות?" אמור, "הוראות כאלה נועדו ליהנות מהן בחיים אלה על ידי המאמינים. יתרה מכך, ההוראות הטובות יהיו שלהם בלעדית ביום התחייה." כך אנו מסבירים את ההתגלויות לאנשים שיודעים.

[6:140] אבודים אכן הם אלה שהרגו את ילדיהם בטיפשות, עקב חוסר הידע שלהם, ואסרו את מה שאלוהים סיפק להם, ופעלו לפי חידושים המיוחסים לאלוהים. הם תעו; הם אינם מודרכים.

האלילים: חידוש חוקים דתיים חדשים*

[42:21] הם הולכים אחרי אלילים הקובעים להם חוקים דתיים שמעולם לא אושרו על ידי אלוהים. אילולא ההחלטה שנקבעה מראש, הם היו נשפטים מיד. אכן, העבריינים ספגו עונש כואב.

בשום מקום בקוראן אלוהים אינו אוסר מוזיקה או אמנות. עם זאת, מוסלמים מסורתיים (בטעות) מרגישים ששניהם אינם חוקיים.

טיעון נפוץ המוצג כדי להצדיק איסור מוזיקה ואמנות הוא שאלה עשויים להכיל תוכן לא צדיק. אמנם נכון שחלק מהמוזיקה או האמנות עשויים לא להיות טובים לנשמותינו, אך אין צורך להגיע לקיצוניות של איסור כל אמנות או מוזיקה. אנו יודעים שישנם ספרים המכילים את מסר השטן, אך יהיה זה טיפשי להגיע לקיצוניות של איסור כל הספרים. באופן דומה, אנו יודעים שגרגרנות היא רעה (7:31), אך יהיה זה לא הגיוני (וחוטא – 3:94) לאסור את כל המזון.

[7:31] .... ואכלו ושתו במתינות; בטח, הוא אינו אוהב את הגרגרנים.

[3:94] אלה הממציאים איסורים כוזבים לאחר מכן, ומייחסים אותם לאלוהים, הם באמת רשעים.

חלק מהמבחן שלנו בעולם הזה הוא לעשות את הבחירות הנכונות (90:10-11), קשה ככל שיהיה לעשות זאת. אלוהים אומר לנו ב-16:67 שהוא נותן לנו פירות (ענבים ותמרים), שחלק מהאנשים משתמשים בהם למטרות חטא (משקאות משכרים), בעוד שאחרים משתמשים באותם ענבים כהוראות טובות. האם עלינו לאסור את כל הפירות הללו מכיוון שהם עשויים להיות מקור למשקאות משכרים? השטן וחסידיו תמיד ימציאו תוכן והצעות לא צודקים. תפקידנו הוא להתרחק מכך, תוך כניעה לאלוהים.

[16:67] ומהפירות של עצי תמרים וענבים אתם מייצרים משקאות משכרים, וגם הוראות טובות. זה צריך להיות (מספיק) הוכחה לאנשים שמבינים.

[90:10-11] האם לא הראינו לו את שני הנתיבים? הוא צריך לבחור בדרך הקשה.

בדיוק כמו שהפירות המוזכרים ב-16:67 עשויים לשמש בצדק, גם מוזיקה יכולה לשמש כמקור לצדק - ויכולה לעזור לנו לזכור את אלוהים ולהיות אסירי תודה. מספר מוסרים (מוסלמים) נהנים מד'יקר או ממוזיקה לזכר. אנשים רבים נהנים באופן דומה משירת מוזיקה ודקלום הקוראן. אחרים מוצאים מוזיקה קלאסית מרגיעה ומסוגלים להלל את אלוהים תוך כדי האזנה. ועדיין אחרים לומדים לקחים ממוזיקה עכשווית ומקשרים אותה למה שאלוהים אומר בקוראן. אנו יודעים גם שהתהילים, שנראה שיש להם מעמד מיוחד למדי בקוראן (17:55), הם שירים דתיים.

[17:55] ריבונך הוא היודע הטוב ביותר את כל אחד בשמיים ובארץ. בהתאם לידע זה, העדפנו כמה נביאים על פני אחרים. לדוגמה, נתנו לדוד את התהילים.

ורבים מהם מתייחסים לשירה או לכלי נגינה (כלומר, תהילים 7:18; 9:3, 12; 13:6; 27:6; 28:7; 30:5, 12-13; 40:4; 57:8-10; 59:17-18; 61:9; 65:2,14; 68:5, 26-27, 33; 108:1-4; 138:1, 5; 144:9. כל אלה הם מתהילים של דוד.

כשמדובר באמנות יפה וצילום, איזו דרך טובה יותר להעריך את יצירתו היפה של אלוהים מאשר להסתכל על תצלומים וציורים של פלאי השמיים והארץ, ולומר אלחמדולילה (השבח לאל)? במיוחד עבור אלה מאיתנו שאינם יכולים לבקר באופן אישי בפינות הרחוקות של כדור הארץ או מעבר לעצמנו. באשר לפסלים ויופי אדריכלי, אנו רואים דוגמה קוראנית בנביא דוד (34:13) שהיה מסוגל ליהנות מאלה ולהיות אסיר תודה לאלוהים בו זמנית.

[34:13] הם עשו עבורו כל מה שרצה — גומחות, פסלים, בריכות עמוקות, וסירים כבדים. הו משפחת דוד, עשו (צדקה) כדי להראות את הערכתכם. רק מעטים מעבדי הם אסירי תודה.

סיבה נוספת המשמשת לעיתים לאסור את האמנויות, היא שאנשים מרגישים שמוזיקה (או צורות אחרות של ביטוי אמנותי) יכולה להסיח את דעתנו מלזכור את אלוהים. עם זאת, זה נכון לגבי כל אחת מהוראותיו של אלוהים אם לא ניזהר. כסף או ילדים עלולים גם להסיח את דעתנו מאלוהים. כך גם סוסים או מכוניות. מתינות היא המפתח בהתקשרותנו לדברים של העולם הזה.

אנו יודעים גם שהקוראן שלם ומפורט במלואו בכל הנוגע לענייני דין דתי (6:19, 38, 114, 115; 50:45, וכו').

הקוראן, הקוראן כולו, ורק הקוראן

[6:19] אמור, "עדות מי היא הגדולה ביותר?" אמור, "של אלוהים. הוא העד ביני לבינך שהקוראן הזה* נמסר לי בהשראה, כדי שאטיף אותו לך ולכל מי שהוא מגיע אליו. אכן, אתה מעיד שיש אלוהים אחרים* מלבד אלוהים." אמור, "אני לא מעיד כמוך; יש רק אלוהים אחד, ואני מתכחש לעבודת האלילים שלך."

*6:19 פסוק זה מכריז על הקוראן כמקור היחיד להדרכה דתית. אלה המקיימים מקורות נוספים, כגון חדית' וסונה (שקרים המיוחסים לנביא), מוגדרים כעובדי אלילים.

[6:38] כל היצורים על הארץ, וכל הציפורים העפות בכנפיים, הן קהילות כמוכם. לא השמטנו דבר מהספר הזה.** לאדונם, כל היצורים האלה יזומנו.

**6:38 כל המידע הרלוונטי לחיינו הנצחיים בעולם הבא כלול בקוראן. המאמינים האמיתיים מקבלים, ללא היסוס, את טענתו של אלוהים: "לא השמטנו דבר מהספר הזה." חשיבותה של הצהרה זו, והצהרות דומות, באה לידי ביטוי בכך שכל אחת מהן מורכבת מ-19 אותיות ערביות (נספח 19).

כל המצוות שעלינו לקיים, וכל האיסורים שעלינו לשמור, מפורטים בבירור בקוראן על ידי אלוהים. אם אלוהים רצה לאסור מוזיקה או אמנויות, הוא יכול היה לעשות זאת בקלות. לאלוהים לא נגמרות המילים.

[6:114] האם אחפש מקור חוק אחר מלבד אלוהים, כאשר הוא גילה לך את הספר הזה מפורט במלואו? אלה שקיבלו את הכתובים מזהים שהוא נגלה מאדונך, באמת. לא תטיל ספק.

[6:115] דבר אדונך שלם,* באמת ובצדק. דבר לא יבטל את דבריו. הוא השומע, כל יודע.

*6:113-115 קיום כל מקור מלבד הקוראן משקף חוסר אמונה בקוראן (נספח 18).

[50:45] אנו מודעים היטב לכל מה שהם אומרים, בעוד שאין לך עליהם כל כוח. לכן, הזכר בקוראן הזה, את אלה המכבדים את אזהרותיי.

הקוראן: כל מה שאנו צריכים

[18:109] אמור, "אילו היה האוקיינוס דיו למילות אדוני, האוקיינוס היה נגמר, לפני שמילות אדוני נגמרות, גם אם נכפיל את אספקת הדיו."

לסיכום, כל דבר מעבר לקוראן הוא פשוט דעה אישית, ואסור בשום אופן להשוות אותו לחוק אלוהים, פן נסיים בהצבת דעותינו כאדונים מלבד אלוהים. מכיוון שאלוהים לא אסר מוזיקה / אמנות, גם אנחנו לא צריכים. במקום זאת עלינו לבחור במודע להימנע מאותן צורות אמנות המרחיקות אותנו מאלוהים, ולהתמקד בניצול כל הזדמנות לזכור ולהעריך את אלוהים (בין אם באמצעות מוזיקה, ובין אם בדרך אחרת). מי ייתן ואלוהים ינחה אותנו בדרכו, ויגן עלינו מפני יצירה או הנצחה של איסורים חדשניים.

[4:103] לאחר שתסיים את תפילת הקשר שלך (סלאת), תזכור את אלוהים בעמידה, בישיבה או בשכיבה. ...

[33:41-42] הו המאמינים, תזכרו את אלוהים לעיתים קרובות. תהללו אותו יום ולילה.

[15:98 - 99] תשירו את שבחי אדונכם, ותהיו עם המשתחווים. ותעבדו את אדונכם, כדי להגיע לוודאות.

למידע נוסף אודות האמת על האסלאם מהקוראן בהתייחסות לחדית' ולסונה, אנא קראו את הקוראן, החדית' והאסלאם ואת נספח 19 – חדית' וסונה: חידושים שטניים