סורה 66: איסור (אל-טחרים)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[66:1] או נביא, למה אתה מאסר מה שהאל נתן לך רשות לעשות, רק כדי להנאת נשותיך? האל הוא סליח, רחום.

[66:2] אלוהים קבע לך את החוקים הנוגעים לשבועות שלך. אלוהים הוא אדונך, והוא הידען, החכם ביותר.

[66:3] הנביא ביטח בכמה מנשיו עם פרט מסוים, ולאחר מכן אחת מהן פיצתה, ואלוהים הודיע לו על כך. לאחר מכן, הוא הודיע לאשתו על חלק מהנושא, והתעלם מחלק. היא שאלה אותו, "מי הודיע לך על זה?" הוא אמר, "הודיע לי הידען, המושג."

[66:4] אם שניכם מתחרטים לאלוהים, אז לבבכם שמע. אך אם תתאחדו כדי להתנגד לו, אז אלוהים הוא עוזרו, וכן גבריאל והמאמינים הצדיקים. גם המלאכים הם עוזריו.

[66:5] אם יגרוש אותך, אדוניו יכפיף נשים אחרות במקוך שלך שהן טובות ממך; מכניעות (מוסלמיות), מאמינות (מומינות), מטופלות, מתחרבנות, עובדות, יראות שמים, בתוך זוגיות קודמת או בתולות.

[66:6] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, שִׁמְרוּ עַל עַצְמְכֶם וְעַל מִשְׁפַּחְתֵיכֶם מִן הָאֵש הַגְּהִינוֹם אֲשֶׁר דְּלִיקָתָהּ אָדָם וָאֲבָנִים. מִשְׁמְרִים אוֹתָהּ מַלְאֲכֵי עָזִים וְחַזָּקִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ פָנִים לֵאלֹהִים; הֵם עוֹשִׂים אֵת כָּל אֲשֶׁר יוּצְטַוּוּ לַעֲשׂוֹת.

[66:7] אוי לכם, המכחישים, אל תתנצלו היום. אתם משלמים רק על מה שעשיתם.

הַמַּאֲמִינִים מְתַחֲרְטִים

[66:8] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, עֲלֵיכֶם לְהִתְחַיֵּב לֵאלֹהִים בִּתְשׁוּבָה נֶאֱמָנָה. וַאֲדוֹנֵיכֶם יִסְלַח לָכֶם אֶת חַטֹּאתֵיכֶם וִיכַנִּיס אֶתְכֶם אֶל גַּנֵּי נְחָלִים. בַּיּוֹם הַהוּא, לֹא יַחְפִּיר אֶת הַנָּבִיא וְאֶת הַמַּאֲמִינִים אִתּוֹ. אוֹרָם יִזְרַח לְפָנֵיהֶם וְלִימִינָם. יֹאמְרוּ, "אֲדוֹנֵינוּ, הַשְׁלֵם לָנוּ אֶת אוֹרֵנוּ, וְסְלַח לָנוּ; אַתָּה גִבּוֹר."

[66:9] הנביא, תתמודד בקרבם של הפושעים והמניפים והתנהג בקריאות עימם. מעונם הוא גיהנום, ומשפט בלתי נעים.

המיתוס של השיווע נשבר

[66:10] אלוהים מציין דוגמאות של מאמינים שלא האמינו - אשת נח ואשת לוט. הן היו נשות שני מעבדיו הצדיקים, אך הן בגדו בהן ולכן לא יכלו לעזור להן כלל נגד אלוהים. נאמר להן, "באו לתוך תהלות האש עם אלה שראוי להן."

דוגמאות למאמינים: אשת פרעה

[66:11] ואלוהים מציין דוגמה של אלה שהאמינו - אשת פרעה. היא אמרה, "אדני, בנה לי בית אצלך בגן-עדן, והצילני מפרעה וממעשיו; הצילני מהעם העובר על הגבול."

מרי

[66:12] גַּם מִרְיָם, בַּת עַמְרָם. שָׁמְרָה עַל נְקִיוֹתָהּ, וְאַפַּח בְּרוּחֵנוּ בְּפִיָּהּ. הֶאֱמִינָה בִדְבָרֵי אֲדוֹנֶיהָ וּבִכְתוּבֵיו; הָיְתָה נִשְׁמָעָת.