סורה 36: י.ש. (יא סין)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[36:1] י. ש.‏*

[36:2] והקוראן שמלא חכמה.

[36:3] בוודאי, אתה (רשד) אחד מהשליחים.*

[36:4] על נתיב ישר.

[36:5] החזיון הזה הוא מהגבור, הרחום ביותר.

[36:6] להזהיר אנשים שהוריהם לא נזהרו, ולכן הם לא מודעים.

[36:7] נקבע כבר מראש שרובם לא מאמינים.

[36:8] כי אנו מניחים על צווארם עניקים, עד למעלה מסנפם. ובתוצאה, הם נעולים בסרה של אי-אמונתם.

[36:9] ונציב לפניהם מסך, ולאחריהם מסך, וכן מעטים; הם לא יכולים לראות.

[36:10] זה אותו דבר בין אם אתה מזהיר אותם או לא, הם לא יכולים להאמין.

[36:11] רק אלה ששומרים על המסר הזה ומכבדים את המרחמן - גם כאשר הם לבד בפרטיותם - ישמעו לך. תבשר להם על סליחה ופיצוי נדיב.

[36:12] בהחלט נחייה את המתים, ורשמנו את כל מעשיהם בחיים הזה, כמו גם את ההשלכות שממשיכות לאחר מותם. הכל נרשם ברשומה עמוקה.

פורסמה ב: <time datetime="2019-12-01">1 בדצמבר 2019</time> <p style="text-align: right;">זהו עיקר המאמר המעניין שלנו היום. נעצור לרגע ונחשוב על כמה פעמים בהיסטוריה שהאנושות דחתה את השליחים שנשלחו אליה. האם זה תמיד נובע מחוסר הבנה? אולי זה עניין של ירידה באיכות ההודעה? מה דעתכם?</p>

[36:13] ציין להם את הדוגמה של אנשים בקהילה שקיבלו את השליחים.

[36:14] כאשר שלחנו אליהם שניים, הם לא האמינו בהם. אז סייענו להם בשלישי. אמרו, "אנחנו שליחי (האל) אליכם."

[36:15] אמרו, "אתם אינכם יותר מאדם כמונו. החוס והמרחם לא שלח דבר. אתם שקרנים."

[36:16] אמרו, "אדונינו יודע כי נשלחנו אליך.

[36:17] המשימה היחידה שלנו היא להעביר את ההודעה.

[36:18] אמרו, "אנו מחשיבים אתכם סימן רע. אלא אם תמנעו, בוודאי נסקל אתכם, או נפיל עליכם נקמה כואבת."

[36:19] אמרו, "הסימן שלך תלוי בתגובתך, עכשיו שנזכרת. באמת, אתם עם מפרים."

[36:20] איש בא מקצה העיר השני, ואומר, "העם שלי, עקבו אחרי השליחים.

[36:21] עקוב אחרי אלה שלא מבקשים ממך שום שכר, ונחוו.

[36:22] למה לא אשתחוה למי שהפיק אותי, ואליו תחזורו בסופו של דבר?

[36:23] "האם אצמיד אליו אלהים? אם ירצה החמלן להרע לי, אינם יכולים להציל אותי בשום צורה, ולא יכולים להצילני."

[36:24] במקרה כזה, אני לגמרי הולך לאיבוד.

[36:25] "האמנתי באדוניך; בבקשה הקשיבי אלי."

הצדיקים הולכים ישר לגן העדן*

[36:26] (בעת מותו) נאמר לו, "כנס לגן העדן." הוא אמר, "אילו היו ידעו אנשי עמי."

[36:27] שהאדון שלי סלח לי, והעניק לי כבוד.

[36:28] לא שלחנו על עמו אחריו חיל מן השמים; לא הייתה צורך לשלוח אותם.

[36:29] כל מה שנדרש היה מכה אחת, ואז הם השתקו.

לקלל את השליחים: מאפיין אנוש טראגי

[36:30] כמה מר עמ העם! בכל פעם ששלח אליהם שליח, הם תמיד התעללו בו.

[36:31] האם הם לא ראו כמה דורות השמדנו לפניהם, וכיצד הם לא חוזרים אליהם?

[36:32] כל אחד מהם יוזמן לפנינו.

סימנים של אלוהים

[36:33] אחד האותות בשבילם הוא הארץ המתה: אנו מחיים אותה ויוצרים ממנה דגנים למזון שלהם.

[36:34] אנו גודלים בה גנים של תמרים וענבים, ואנו מפיצים בה מעיינות.

[36:35] זה כדי לספק להם פירות, ולתת להם לייצר בעצמם את כל מה שהם צריכים. האם הם יהיו מודים?

[36:36] כבוד למי שברא את כל סוגי הצמחים מן האדמה, כמו גם את עצמם, ויצירות אחרות שהם אף לא מכירים.

[36:37] עוד אות להם היא הלילה: אנו מסירים ממנו את האור היומי, ואז הם נמצאים בחושך.

[36:38] השמש שוקעת למקום ספציפי, על פי תכנון של הכוח העליון, הידיעה.

[36:39] הירח שעיצבנו מיועד להופיע בשלבים, עד שהוא משתנה להיות כמו כיס עתיק ומעוקף.

[36:40] השמש אינה משיגה את הירח מעולם - הלילה והיום אינם סוטים לעולם - כל אחד מהם צף במעגלו המשלו.

המצאת הספינה הראשונה

[36:41] עוד אות להם היא שהעברנו את אבותיהם על התיבה המטענת.

[36:42] אז יצרנו אותו אותו עבורם לרכיבה.

[36:43] אם נרצה, נוכל להטביע אותם, כך שצעקתם לא תשמע, ולא יוכלו להיציל.

[36:44] במקום זאת, אנו מטפחים אותם ברחמים, ומאפשרים להם ליהנות לזמן מה.

[36:45] עם זאת, כאשר נאמר להם, "למדו מהעבר שלכם, כדי לפעול צדק לעתיד שלכם, כדי שתשיגו רחמים,"

[36:46] בין איזה סוג של ראיות מוצגות להם מאת אדוניהם, הם תמיד מתעלמים ממנה.

[36:47] כאשר נאמר להם: "תנו מהמזונות של האל אליכם", אלה הכופרים אומרים למאמינים: "למה נתן לאלה אשר האל היה יכול להאכיל, אם רצה? אתם באמת תבואו לאיבוד".

[36:48] הם גם קוראים תיגר, "מתי תתגשם ההבטחה הזו, אם אתם דוברי אמת?"

[36:49] כל מה שהם רואים יהיה מכה אחת שמבליטה אותם, בעודם מתווכחים.

[36:50] אף הם לא יהיו מסוגלים לעשות צוואה, ולא יוכלו לחזור אל עמם.

[36:51] השופר יתקע, ואז יקומו מן הקבר וילכו אל אדוניהם.

[36:52] יאמרו, "אוי לנו. מי העיר אותנו ממותנו? זה מה שהחסיד הרב חסדו נתן לנו לבטח בו. השליחים היו צודקים."

[36:53] כל מה שידרש זה מכה אחת, ואז הם יוזמו לפנינו.

[36:54] ביום ההוא, לא תועות נפש בשום צורה. תשולם בדיוק על כל מעשה שעשית.

[36:55] ישבי גן העדן יהיו, ביום ההוא, עסוקים בשמחה.

[36:56] הם שוכנים עם בני משפחתם בצל יפה, נהנים מריהוט נוח.

[36:57] יֵשׁ לָהֶם שָׁם פְּרִי; יֵשׁ לָהֶם כֹּל מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים.

[36:58] ברכות של שלום מהאדון המרחם ביותר.

[36:59] כבר אתם, אשר אשמים, תופרשו לצד.

השטן הוא האלטרנטיבה השנייה

[36:60] האם לא כרתתי ברית איתך, בני אדם, שלא תשתחוו לשטן? שהוא האויב הכי עז שלכם?

[36:61] וכי תשתחוה לי בלבד? זהו הדרך הנכונה.

[36:62] הוא הוביל לשגיאה את מוני האנשים בקרבכם. האם אין לכם שום הבנה?

[36:63] זה הגיהינום שהובטח לך.

[36:64] היום תשרף בו, כתוצאה מסרה שלך.

[36:65] ביום ההוא נחתום את פיהם; ידיהם ורגליהם יעידו על כל מה שעשו.

[36:66] אם נרצה, נוכל לכסות את עיניהם ולכן, כאשר יחפשו את הנתיב, הם לא יראו.

[36:67] אם נרצה, נוכל לקפוא אותם במקום; ובכך, הם לא יוכלו להתקדם ולא יוכלו לחזור אחורה.

[36:68] למי שנרשה לחיות לזמן ממושך, אנו מחזירים אותו לחולשה. האם הם לא מבינים?

[36:69] מה שלמדנו אותו (המלאך) לא היה שירה, והוא (לא) משורר. זה אלא ראיה חזקה, וקוראן עמוק.

[36:70] לקרוא לאלה שחיים, ולחשוף את הסוררים.

[36:71] האם לא ראו שבראנו להם בידינו בהמה שהם בעלי?

[36:72] ורדנו אותם להם; יש מהם שהם רוכבים עליהם, ויש מהם שהם אוכלים אותם.

[36:73] הם נובעים מהן גם יתרונות נוספים, וגם משקאות. האם הם לא יהיו מעריצים?

עצבני עצבניים

[36:74] הם הקימו ליד האל אלהים אחרים, אולי הם יכולים לעזור להם!

[36:75] בניגוד לכך, הם לא יכולים לעזור להם; הם מסתיימים בשרתם כחיילים מסורים.

[36:76] לכן, אל תעצב מדבריהם. אנו מודעים לכל מה שהם מסתירים ולכל מה שהם מצהירים.

[36:77] האדם לא רואה כי בראנו אותו מטפיחה, ואז הוא הופך לאויב נלהב?

[36:78] הוא מעלה שאלה אלינו—בעוד ששוכח את היצירה הראשונית שלו—"מי יכול להחיות את העצמות לאחר שהן רקמו?"

[36:79] אמור, "המאתחל אותם במקור יעיר אותם. הוא מודע באופן מלא לכל בריאה."

[36:80] הוא הוא שבורא לכם, מתוך העצים הירוקים, דליק שאתם שורפים לתאורה.

[36:81] האם לא הוא שברא את השמים ואת הארץ יכול לשחזר את אותם הדברים? כן בוודאי; הוא הבורא, הידען.

[36:82] כל מה שהוא צריך לעשות כדי לבצע כל פקודה הוא רק לומר אליה "יהי", והיא קיימת.

[36:83] לכן, תהיה התהילה לאשר בידו ריבונות על כל הדברים, ואליו תחזורו.‏