סורה 37: המאַנערס (אל-ספאפ)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[37:1] המאתגרים בעמודות.

[37:2] המאשימים באשמתם.

[37:3] המציינים של ההודעות.

[37:4] אלוהיך הוא רק אחד.

[37:5] אדון השמים והארץ, וכל מה שביניהם, ואדון המזרחים.

[37:6] עיטרנו את השמים התחתונים בכוכבים מזהירים.

[37:7] שמרנו עליו מכל שד מזיק.

[37:8] הם לא יכולים לרגל על החברה הגבוהה; הם מותקפים מכל ציד.

[37:9] הם נרשמו לרשעת עולם; הם נתפסו בתוך עונש נצחי.

[37:10] אם אחד מהם יתפקד להתקרב לגבולות החיצוניים, הוא מתקבל בפגיעה חזקה של חץ.

[37:11] שאל אותם, "האם הם קשים יותר ליצירה, או היצירות האחרות?" יצרנו אותם מחול הרטוב.

[37:12] כשאתה מתרגש, הם מסחרחרים.

[37:13] כאשר מזכירים להם, הם לא מתפעלים.

[37:14] כאשר הם רואים ראיות, הם מציפים בהן.

[37:15] הם אומרים, "זה ברור שזה קסם!

[37:16] "אחרי שנמות ונהפוך לאבק ולעצמות, האם אנו נתחייה?"

[37:17] "גם האבות העתיקים שלנו?"

[37:18] כן, תיקרא לך בכוח.

[37:19] כל מה שנדרש הוא דחיפה אחת, ואז הם (קמים) ומסתכלים.

[37:20] יאמרו, "אוי לנו; זהו יום הדין."

[37:21] זהו יום ההחלטה שלא האמנת בו.

[37:22] קראו לפושעים, ולנשותיהם, ולעצביהם אשר עבדו

[37:23] מלבד האל, ולהדריך אותם לדרך של גיהנום.

[37:24] עצור אותם, ושאל אותם:

[37:25] "למה אתם לא עוזרים זה לזה?"

[37:26] הם יהיו, ביום ההוא, מכוננים לחלוטין.

אשמה משותפת

[37:27] הם יגיעו אל תוך האחר, שואלים ומאשימים אחד את השני.

[37:28] יאמרו (לראשיהם), "הייתם באים אלינו מימין."

[37:29] יענו, "זה אתם שלא האמנתם."

[37:30] "אנו לעולם לא היינו עם כוח מעליכם; זה אתם שהייתם רשעים."

[37:31] "השפט של אדונינו צדקנו בו; עכשיו עלינו לסבול."

[37:32] "השקרנו לך, רק כי התעותנו."

[37:33] לכן, יחד הם ישתתפו כולם בנקמה ביום ההוא.

[37:34] כך אנו משלמים לאשמים.

המצווה הראשונה

[37:35] כאשר נאמר להם, "לָא אֱלָהָ אֶלָּא אַללָּה [אין אלוה אחר מלבד האל]" - התנשאו בגאווה.

[37:36] אמרו, "האם נעזוב את אלהינו למענה של משורר משוגע?"

[37:37] בעצם, הביא את האמת ואישר את השליחים.

[37:38] בוודאי, תטעה את הנקמה הכי כואבת.

[37:39] אתה נדרש רק על ידי מה שעשית.

[37:40] רק עבדי האל המוחלטים בו בלבד (יושעו).

[37:41] הם ראויים להצעות שמורות במיוחד עבורם.

[37:42] כל סוגי הפירות. הם יקבלו כבוד.

[37:43] בגני העדן.

[37:44] על ריהוט שקרוב אחד לשני.

[37:45] כוסות של משקאות טהורים יוצעו להם.

[37:46] ברור וטעים לשותים.

[37:47] אף פעם לא נזוה, ואף פעם לא נגמר.

[37:48] עימם יהיו לו מלווים נפלאים.

[37:49] מוגנים כמביצים רגישות.

התושבים של השמים מבקרים את תושבי הגיהינום

[37:50] הם יבואו אל האחר ויתייעצו זה עם זה.

[37:51] אחד מהם יאמר, "הייתה לי חברה.

[37:52] הוא היה מספיק לקלקל: "אתה מאמין בכל זה?

[37:53] " 'אחרי שנמות ונהפוך לאבק ולעצמות, האם אנו נחשבים לחשבון?' "

[37:54] הוא יאמר, "פשוט תסתכל!"

[37:55] כאשר הוא יביט, הוא יראה את חברו בלב שאול.

[37:56] הוא (ילך אליו ו) יאמר, "באלוהים, כמעט קרעת לי."

[37:57] אִם לֹא הָיָה לִי בְּרָכַת אֲדֹנָי, הָיִיתִי אִתְּכֶם עַכְשָׁו.

[37:58] (אתה עדיין מאמין) שאנחנו מתים,

[37:59] רק המוות הראשון, ואנו לעולם לא מקבלים כל פיצוי?

גאולה: הניצחון הגדול ביותר

[37:60] כך הוא הניצחון הגדול ביותר.

[37:61] זה מה שכל עובד צריך לעבוד בשבילו.

[37:62] האם זהו מותן טוב יותר, או עץ המרירות?

[37:63] הפכנו את זה לעונש לעברי החוק.

[37:64] זהו עץ שגדל בלב הגיהנום.

[37:65] הפרחים שלו נראים כמו ראשי השטן.

[37:66] הם יאכלו ממנו עד שבטנם תתמלא.

[37:67] אז הם יסיימו עם משקה שאין לו דמיון.

[37:68] אז הם יחזרו לגיהנום.

הם עקבו אחרי הוריהם בלי להתעשת.

[37:69] מצאו את הוריהם לאבדם.

[37:70] וְהֵם הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם, בְּלִי לְהַבִּיט.

[37:71] רוב הדורות הקודמים תעו באותה הדרך.

[37:72] שלחנו אליהם מזהירים.

[37:73] שים לב להשלכות עבור אלה שנזהרו.

[37:74] רק עבדי האל המוחלטים שלו בלבד (נושעים).

נֹחַ

[37:75] וכך, נח קרא אלינו, והיינו המענים הטובים ביותר.

[37:76] הצלנו אותו ואת משפחתו מהאסון הגדול.

[37:77] שַׂמְנוּ אֶת קְרוֹבָיו לִשְׂרִידִים.

[37:78] ושמרנו את תולדותיו לדורות הבאים.

[37:79] שלום על נח בקרב העמים.

[37:80] כך אנו מקבלים שכר לצדיקים.

[37:81] הוא אחד מעבדיינו המאמינים.

[37:82] טבלנו את כל האחרים.

אברהם

[37:83] בקרב תלמידיו היה אברהם.

[37:84] הוא הגיע אל אדוניו בלב שלם.

[37:85] אמר לאביו ולעםו, "מה אתם משתחוים?

[37:86] "האם אתה רוצה את האלים המזויפים האלה, במקום את האל?"

[37:87] מה דעתך על אדון היקום?

[37:88] הוא הביט בזהירות בכוכבים.

[37:89] אז הוא ניתן למרותו ואמר, "אני עייף מזה!"

[37:90] הם פנו ממנו.

[37:91] אז הוא הפנה אל עצמם אלילים שלהם, ואמר, "האם תרצו לאכול?

[37:92] "למה אתה לא מדבר?"

[37:93] אז הוא הרס אותם.

[37:94] הם הלכו אליו בזעם רב.

[37:95] אמר, "כיצד תשתחוה למה שאתה פוסל?"

[37:96] כאשר האל יצר אותך, וכל מה שאתה עושה!

[37:97] אמרו, "נבנה אש גדולה ונטילהו בתוכה."

[37:98] תכננו נגדו, אך עשינו אותם אובדים.

[37:99] אמר, "אני הולך אל אדוני; הוא ינחני."

[37:100] אלי, הענה לי בנים צדיקים.

[37:101] העברנו לו את הצירוף הטוב של ילד טוב.

חלום שטני*

[37:102] כאשר גדל והגיע לגיל שבו יכול היה לעבוד איתו, אמר לו, "בני, ראיתי בחלום שאני מקריב אותך. מה אתה חושב?" הוא אמר, "אבי היקר, עשה מה שנצטוה לך. תמצא אותי, בעזרת ה', סבלני."

[37:103] שניהם הגישו, והוא הניח את מצחו למטה (כדי לזבוח אותו).

אלוהים מתערער כדי להציל את אברהם וישמעאל

[37:104] קראנו לו: "אברהם".

[37:105] "האמנת בחלום." אנו מקבילים כך את הצדיקים.

[37:106] כן, זו הייתה מבחן מאתגר באמת.

[37:107] פדינו (אישמעיל) על ידי החלפת קרבן בהקרבת בעלי חיים.

[37:108] ושמרנו את תולדותיו לדורות הבאים.

[37:109] שָׁלוֹם עַל אַבְרָהָם.

[37:110] כך אנו מקבלים שכר לצדיקים.

[37:111] הוא אחד מעבדיינו המאמינים.

לידת יצחק

[37:112] אז נתנו לו את הבשורה הטובה על לידתו של יצחק, שיהיה אחד מהנביאים הצדיקים.

[37:113] ברכנו אותו ואת יצחק. בתוך צאצאיהם, יש צדיקים ויש פושעים רשעים.

משה ואהרון

[37:114] גַם בֵּרַכְנוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן.

[37:115] הצלנו אותם ואת עמם מהאסון הגדול.

[37:116] תמכנו בהם, עד שהם הפכו לזוכים.

[37:117] נתנו לשניהם את הכתוב העמוק.

[37:118] הדרכנו אותם בנתיב הנכון.

[37:119] שמרנו על ההיסטוריה שלהם לדורות הבאים.

[37:120] שלום על משה ועל אהרן.

[37:121] כך אנו מקבלים שכר לצדיקים.

[37:122] שניהם היו בין עבדינו הצדיקים.

אליאס

[37:123] אליאס היה אחד מהשליחים.

[37:124] אמר לעם שלו, "האם לא תפעלו צדק?"

[37:125] האם אתה משתחווה לפסל, במקום לבורא העליון?

[37:126] אלוהים; אלהיך, ואלהי אבותיך!

[37:127] הם לא האמינו לו. כתוצאה מכך, עליהם הייתה חובה להיחשב.

[37:128] רק עבדי האל המוחלטים שלו בלבד (נושעים).

[37:129] שמרנו על תולדותיו לדורות הבאים.

[37:130] שלום על אליאס, ועל כל מי שדומה לאליאס.

[37:131] כך אנו מקבלים שכר לצדיקים.

[37:132] הוא היה אחד מעבדיינו המאמינים.

לוט

[37:133] לוט היה אחד מהמלאכים.

[37:134] הצלנו אותו ואת כל משפחתו.

[37:135] רק האישה הזקנה הורשעה.

[37:136] השמדנו את כל האחרים.

[37:137] עדיין אתה עובר ליד חורבותיהם ביום.

[37:138] ובלילה. האם תבין?

יוֹנָה

[37:139] יוֹנָה הָיָה אֶחָד מֵהַמַּלְאָכִים.

[37:140] ברח לספינה מטענת.

[37:141] הוא התקומם וכך הצטרף למפסידים.

[37:142] בתוצאה, הדג בלע אותו, והוא היה האשם.

[37:143] אילו לא היה נזקק להתבוננות (באלוהים),

[37:144] הוא היה נשאר בבטנה עד יום התחיה.

[37:145] העלינו אותו למדבר, עייף.

[37:146] הייתה לנו עץ של פירות אכילים שגדלנו עבורו.

[37:147] ואז שלחנו אותו למאה אלף,* או יותר.

[37:148] הם האמינו, ואנו נתנו להם ליהנות מהחיים האלה.

[37:149] שאל אותם האם לאדונך יש בנות, כאשר להם יש בנים!

[37:150] האם יצרנו את המלאכים כנשים? האם הם עדו בכך?

[37:151] באמת, הם מגניבים בגסות כאשר הם אומרים -

[37:152] "אלוהים ילד בן." באמת, הם שקרנים.

[37:153] האם בחר הוא בבנות מעל הבנים?

[37:154] מה שגוי עם ההיגיון שלך?

כתיבה אל הכופרים

[37:155] למה אתה לא מתפקד?

[37:156] האם יש לך ראיון?

[37:157] הראה לנו את הספר שלך, אם אתה כנה.

[37:158] אף המציאו קשר מיוחד בין אליו לבין הג'ינים. הג'ינים בעצמם יודעים שהם כפויים ראש.

[37:159] יהי האל מכובד; מרחוק מעל טענותיהם.

[37:160] רק עבדי האל המקודשים לו בלבד (נושעים).

[37:161] אכן, אתה ומה שאתה עובד.

[37:162] לא ניתן להטיל דבר עליו.

[37:163] רק אתה תשרף בגיהנום.

המלאכים

[37:164] כל אחד מאיתנו יש לו עבודה ספציפית.

[37:165] אנחנו המארגנים.

[37:166] כבדנו (את אדונינו) בצורה הולמת.

עקבות הורים בעוון התנהגות עיוורת, ללכת בעקבות הורים בלי לחשוב בעצמך, יכולה להיות מזיקה.

[37:167] הם היו רגילים לומר,

[37:168] אילו קיבלנו את ההוראות הנכונות מההורים שלנו,

[37:169] "היינו משתחוים; מכוננים רק לאלוהים."

[37:170] אך הם לא האמינו, ובטוח יגלו.

[37:171] החלטתנו כבר נקבעה לעבדינו, המלאכים.

[37:172] הם בטוח המנצחים.

[37:173] החיילים שלנו הם המנצחים.

[37:174] אז התעלמו מהם לזמן מה.

[37:175] צפה בהם; גם הם יצפו.

[37:176] האם הם מעריכים את נקמתנו?

[37:177] כאשר יגיע אליהם ביום מסוים, יהיה זה יום מיסרי; הם כבר קיבלו אזהרה מספיקה.

[37:178] התעלם מהם לזמן מה.

[37:179] צפה בהם; גם הם יצפו.

[37:180] תהילה לאדוניך, האדון הגדול; מעל לטענותיהם.

[37:181] שלום על השליחים.

[37:182] שבח לאל, אדון היקום.