סורה 39: ההמונים (אל-זומר)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[39:1] זהו גילוי של הכתובים, מאת האל, הכל יכול, החכם.

[39:2] שלחנו אליך את הכתב הזה, באמת; תשתחוה לאלוהים, מקדיש את דתך לו בלבד.

העצמים כתיווים מיתוס נפוץ

[39:3] בהחלט, הדת תהיה מוקדשת לאלוהים בלבד. אלה שהקימו צלמים לצדו אומרים, "אנו מכבדים אותם רק כדי לקרב אותנו לאלוהים; כי הם נמצאים במעמד טוב יותר!" אלוהים ידון בהם לגבי ריביהם. אלוהים לא ינחה כזבנים, כופרים.

[39:4] אם האלוהים רצה להיות לו בן, הוא יכל לבחור את מי שרצה מתוך בריאתו. יתקדם בכבודו; הוא האלוהים, היחיד, העליון.

צורת הארץ*

[39:5] באמת, יצר את השמים ואת הארץ. מגלה את הלילה על היום, ומגלה את היום על הלילה. הקדיש את השמש ואת הירח, כל אחד רץ לתקופה קצרה. בוודאי, הוא הגבור, הסליח.

[39:6] הוא ברא אתכם מאדם אחד, ואחר כך ברא ממנו את רעותו. הוא שלח אליכם שמונה סוגים של בהמה. הוא בורא אתכם בבטנות אמהותיכם, בבריאה אחר בריאה, בשלושה חודשי חושך. כזה הוא האל אלוהיך. לו שיירות כל הריבונות. אין אלוהים אחר מלבדו. איך תתעה?

אמון לטובתך

[39:7] אם אתה מתעקש על הספקנות, אלוהים אינו זקוק לאף אחד. אך הוא לא אוהב לראות את עבדיו עושים את ההחלטה הלא נכונה. אם תבחר להיות מודה, הוא שמח בשבילך. אין נפש נושאת את חטאי נפש אחרת. לסופו של דבר, אל אדונך תחזור, והוא יודיע לך על כל מעשה שעשית. הוא מודע למחשבות הפנימיות במלואן.

[39:8] כאשר האדם נגוע בצרה, הוא מתחנן לאדוניו בתמימות. אך כשהוא מתקבל בברכה, הוא שוכח את התחנונים הקודמים שלו, מקים צלמים להשוות עם האל ולהטיל אחרים מנתיבו. אמור, "תהנה מאיימונך לזמן מוגבל; כבר נתבעת את גיהנום."

[39:9] האם איננה טובה יותר להיות אחד מאלה שמתבוננים בלילה, משתחווים ועוררים, מתבוננים בעולם הבא ומבקשים את רחמי אדוניהם? אמור, "האם מי שיודע שווה למי שלא יודע?" רק אלה שיש להם בינה ישימו לב.

[39:10] אמור, "עבדי המאמינים, יראו את אדוניהם." לאלה שפעלו צדק בעולם הזה, שכר טוב. הארץ של האל רחבה, ואלה שעמדו בהתמדה יקבלו את פרסם בנדיבות, ללא גבולות.

אל יחיד

[39:11] אני צויתי לעבוד את האל, להקדיש את הדת לו בלבד.

[39:12] "ונצווה להיות המכניע המוחלט."

[39:13] אני ירא, אם אמרתי בפרקי את אדוני, את עונשו של יום גדול.

[39:14] אמור, "אלוהים הוא היחיד שאני עובד, מקדיש את דתי לו בלבד.

[39:15] "לכן, השתחוו לכל מה שתרצו מלבדו." אמור, "המפסידים האמיתיים הם אלה שמאבדים את נפשם ואת משפחותיהם, ביום התחייה." זהו ללא ספק, ההפסד האמיתי.

[39:16] יהיה להם עליהם ומתחת להם גושי אש. כך אלוהים מזהיר את עבדיו: הוי עבדי, תיראו ממני.

[39:17] כל אלה שמבטלים את עבודת העצבים ומקדישים את עצמם לאלוהים בלבד, הם ראויים לאושר. תנו בשורה טובה לעבדי.

עקוב אחר דבר האלוהים

[39:18] הם הם המבחנים את כל המילים, ואז עוקבים אחרי הטוב ביותר. אלו הם אלה שהאלוהים נחה אותם; אלו הם אלה שיש להם בינה.

[39:19] בנוגע לאלה שראויים לתוך הענש, האם ניתן להציל את אלה שכבר נמצאים בגיהנום?

[39:20] לגבי אלה שמכבדים את אדוניהם, יבנו להם מעונות על מעונות, עם נחלים זורמים. זהו ההבטחה של האל, והאל אף פעם לא מבטיח ולא מקיים את ההבטחה שלו.

[39:21] האם אינך רואה כי האל יורד מן השמים מים, ואחר כך מניחם בתוך בארות תחתיות, ואז הוא מייצר בעזרתם צמחים בצבעים שונים, ואז הם צומחים עד שהם מתגעשים, ואז הוא מהפך אותם לתבנית? זה צריך להיות תזכורת לאלה שיש להם שכל.

[39:22] אם האל ישית את לב האדם שלך מרוצה בהגשמה, הוא ילך באור מאת אדוניו. לכן, אוי לאלה שלבם מוקשה נגד הודעת האל; הם נדחו למרחקים רבים.

הדין הטוב ביותר

[39:23] אלוהים חיבר כאן את הדברים הטובים ביותר; ספר שהוא עקבי ומצביע על שני הדרכים (לגן עדן ולגיהנום). עורם של אלה שמעריצים את אדוניהם נפלש ממנו, ואז עורם ולבם מתרכזים להודעת אלוהים. כך הוא כיוון אלוהים; הוא מעניק אותו למי שירצה. לגבי אלה שנדחו על ידי אלוהים, אין דבר שיכול להדריך אותם.

[39:24] מה עדיף מלהציל את פניו מהנקמה האיומה ביום התחייה? לעברי החוק יאמר: "טעמו את התוצאות של מה שרוויתם."

[39:25] אחרים לפניהם לא האמינו ולכן העונש הכה אותם ממקום שלא ציפו לו.

[39:26] אלוהים ריבץ אותם לביוש תוך חייהם, והענש בעולם הבא יהיה עוד קשה יותר, אם הם רק ידעו.

קוראן: ללא סמיכות

[39:27] צִטַּנוּ לָעָם כָּל מִין דִּמְיוֹן בַּקוֹרָאַן הַזֶּה, לְמַעַן יִשְׁמְרוּ.

[39:28] קוראן בערבית, בלי שום ספק, כדי שיהיו צדיקים.

[39:29] אלוהים מביא דוגמה של איש שעוסק עם שותפים מתוקפים (חדית), בהשוואה לאיש שעוסק רק עם מקור קבוע (קוראן). האם הם דומים? שבח לאלוהים; רובם אינם יודעים.

חַדִית: גִּידוּף גָּס

[39:30] אתה (מוחמד) בוודאות תמות, בדיוק כמו שהם ימותו.

[39:31] ביום התחייה, לפני אדוניך, אתם עם תתעשתעו זה עם זה.

[39:32] מי רשע יותר מאשר מי שמשמיע שקרים על האלוהים, בעוד שהוא מכחיש את האמת שהגיעה אליו? האם גיהנום לא הוא פוך צדק למכחישים?

קוראן: האמת המוחלטת

[39:33] כל אלה שמקדישים את האמת ומאמינים בהם, הם הצדיקים.

[39:34] הם יקבלו את כל מה שהם מבקשים, אצל אדוניהם. זהו הפרס לצדיקים.

[39:35] אלוהים משלים את מעשיהם החטאים, ומפרגן להם בנדיבות על מעשיהם הטובים.

שאלה עמוקה

[39:36] האל האם לא מספיק לעבדו? הם מבהילים אותך עם העצבים שהם מעמידים לצידו. את מי שהאל משלח לתוך תועלת, אין דבר שיכול להדריך אותו.

[39:37] והמי שהאלוהים מדריך אותו, אין דבר שיכול להדיח אותו. האלוהים האם אינו עליון, נוקם?

הם מאמינים באלוהים, אך הם הולכים לגיהנום

[39:38] אם תשאל אותם, "מי יצר את השמים ואת הארץ?" הם יאמרו, "אלוהים." אמור, "למה אז אתם מקימים פסלים לצד אלוהים? אם ירצה אלוהים לי צרה, האם הם יכולים להפיק את הצרה הזאת? ואם ירצה לי ברכה מאלוהים, האם הם יכולים למנוע ברכה כזאת?" אמור, "אלוהים מספיק לי." בו יבטחו הבוטחים.

[39:39] אמור, "העם שלי, תעשו את המיטב שלכם ואני אעשה את המיטב שלי; בוודאי תגלו.

[39:40] "(תגלה) מי נטל עונש בושה, וראוי לנקמה נצחית."

[39:41] חָשַףְנוּ אֶת הַכְּתָבִים דִּבְרֵי הַכִּתּוּבִים עַל יְדֵךְ לְעַם, בֶּאֱמֶת. לְכֵן, מִי שֶׁנָּחָה נָחָה לְטוֹבוֹ, וּמִי שֶׁנָּתָה נָתָה לְחֶבְלוֹ. אַתָּה אֵינָךְ עוֹרֵרָם.

[39:42] אלוהים מכניס את הנפשות למוות כאשר מתקרבת סופן של חייהן, וגם בעת השינה. וכך, הוא מחזיר חלקם במהלך השינה שלהם, בעוד שאחרים מותרים להמשיך לחיות עד סופם של הזמן המוקצה להם. זה צריך להעניק למדע לאנשים שמתבוננים.

המיתוס של השפעת הבינוי

[39:43] האם הם מצאו מתווכים להתווכח ביניהם ובין האלוהים? אמור, "מה אם אין להם שום כוח, וגם אין להם הבנה?"

[39:44] אמור, "כל השפעה שייכת לאלוהים." לו שייכת כל הריבונות שבשמים ובארץ, ואליו תחזרו.

הקריטריון הגדול ביותר*

[39:45] כאשר נאמר רק אלוהים, לבבם של אלה שאינם מאמינים בעולם הבא קטן מתפשט בתיעוב. אך כאשר נזכרים אחרים לצדו, הם מרגיעים.

[39:46] קורא: "אלוהינו, המאתחל של השמים והארץ, היודע את כל הסודות וההכרזות, אתה היחיד שופט בין עבדיך לגבי ריבותיהם."

[39:47] אם אלה שעברו עבירה היו בבעלות כל מה שיש בארץ, אפילו פיים כמה, הם בטח היו מוכנים לוותר על כל זה כדי להימנע מן העניין הנורא ביום התחייה. יוצג להם על ידי האל מה שלא ציפו לראות.

[39:48] המעשים החטאניים שהם עשו יוצגו להם, והדברים אותם הם השתמצו יחזרו לצידם וירדפו אותם.

רעילות האדם

[39:49] אם האדם נגע בצרה, הוא מתחנן אלינו, אך מיד שנעניש אותו בברכה, הוא אומר, "השגתי את זה בזכות גאוני!" באמת, זה רק מבחן, אך רובם לא יודעים.

[39:50] אלה לפניהם אמרו את אותו הדבר, והרווחים שלהם לא עזרו להם בשום צורה.

[39:51] הם סבלו מהתוצאות של מעשיהם הרעים. באופן דומה, הפושעים בתוך הדור הנוכחי יסבלו מהתוצאות של מעשיהם הרעים; הם לא יכולים לברוח.

[39:52] האם הם לא מבינים כי האל זה הוא המגדיל את הפרנסה לאשר הוא בוחר בה, ומתעלם ממנה? אלה הם שיעורים לאנשים המאמינים.

רחמי האל האין סופם

[39:53] קורא: "עבדי המעבירים את הגבולות, אל תיאמינו לעולם ברחמי האל. כי האל סולח לכל החטאים. הוא הסולח, הרחום."

[39:54] תשמע לאדוניך ותכנע לו לחלוטין, לפני שהעונש ישיגך, ואז לא תוכל לקבל עזור.

[39:55] ועקוב אחרי הנתיב הטוב ביותר שנצבע לך על ידי אדוניך, לפני שהעונש ישיגך בצורה פתאומית כאשר אתה מצפה ביותר.

[39:56] פן תאמר נפש, "כמה מצטער אני על התעללותי במצוות האל; כי בוודאי הייתי אחד מהלעגים."

[39:57] או תאמר, "לו הדריכני האל, הייתי עם הצדיקים."

[39:58] או תאמר, כאשר תראה את העונש, "אם אני מקבל עוד הזדמנות, אעשה צדק."

[39:59] כן בוודאי (קיבלת מספיק הזדמנויות). ההוכחות שלי הגיעו אליך, אך אתה דחית אותן, התנשאת והפכת לכופר.

[39:60] ביום התחיה תראו את פני אלה שכזבו על האל מכוסים במידים. האם האש אינה הנקמה הנכונה לזולתי הגאים?

[39:61] וַאֲדוֹנָי יִצִּיל אֶת הַנִּצְּרִים בַּצֶּדֶק, יְשַׁלֵּם לָהֶם. לֹא יִגַּע בָּם רָע, וְלֹא יִצְּרֵם כַּל צָרָה.

[39:62] אלוהים הוא יוצר כל הדברים, והוא בשליטה מוחלטת על כל הדברים.

[39:63] לו שייכות כל ההחלטות בשמים ובארץ, ואלה שאינם מאמינים בהודעות של האל הם המפסידים האמיתיים.

[39:64] אמור, "האם זה לא אלוהים אחר תזמינו לי להשתחות לו, האידיוטים?"

עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה מְבַטֵּלֶת אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה

[39:65] נחשף לך ולקודמיך כי אם תעשה עבודה זרה, כל מעשיך יבוטלו, ותהיה מן המפסידים.

[39:66] לכן, עליך להשתחות לאלוהים בלבד ולהיות מודה.

גדולת האל*

[39:67] הם לעולם לא יכולים להבין את גודל האל. כל הארץ נמצאת בתוך כפו ביום התחייה. למעשה, היקום מקופל בתוך כפו הימנית. יהיה מפואר; הוא גבוה מדי לצורך בשותפים.

יום הדין

[39:68] השופר יתקע, ואז ייעשה כולם בשמיים ובארץ כשלימה, חוץ מאלה שיחוסו על ידי האל. לאחר מכן יתקע שנית, ואז יתעוררו כולם, מבטיחים.

[39:69] אז תזרח הארץ באור אדוניה. הרשומה תקרא, והנביאים והעדים יובאו. וכל אחד ישפט בצדק, בלי רמיה קטנה.

[39:70] כל נפש תשולם על פי מעשיה, כי הוא מודע לכל מה שעשו.

הַכּוֹפְרִים

[39:71] אלה אשר לא האמינו יובאו לגיהנום בקבוצות. כאשר יגיעו אליה ושעריה יפתחו, שומריה יאמרו, "הלא הגיעו אליכם מביניכם מלאכים, המקראים לכם את ההודעות מאת אדוניכם, ומזהירים אתכם על פגישה ביום זה?" יענו, "כן בהחלט. אך המילה 'עונש' כבר נחתמה על הכופרים."

[39:72] יאמר: "עבורו אל שערי גיהנום, שם תשהה לנצח." מה מחליטה נמאסת זו לגאים.

הַמַאֲמִינִים

[39:73] אלה שיעריצו את אדוניהם יובאו לגן העדן בהמונים. כאשר הם מגיעים אליו ושעריו נפתחים, שומריו יאמרו, "שלום עליכם; ניצחתם. לכן, תתיישבו כאן לעד."

[39:74] יאמרו, "תהיה הלל לאלוהים, שמילא את ההבטחה שלו אלינו, והוריש לנו את הארץ, נהנים מן הגן כפי שנרצה." מה גמול יפה לעובדים!

[39:75] תראה את המלאכים צופים מסביב לכסא, מפארים ומשבחים את אדוניהם. לאחר שהמשפט הצודק יינתן לכל, יכריז: "שבח לאל, אדון היקום".