סורה 48: נִצָּחוֹן (אל-פַתַח)
בשם האל, הרחמן, הרחים.
[48:1] נתנו לך (המסרים) ניצחון גדול.
[48:2] בו האל מסלח לחטאיך הקודמים וגם לחטאיך העתידים, ומשלים את ברכותיו עליך, ומנחה אותך בנתיב ישר.
[48:3] בנוסף, האל יתמך בך עם תמיכה נאמנה.
[48:4] הוא המכניס שביעות רצון ללבבות המאמינים כדי להוסיף עוד אמונה, בנוסף לאמונתם. לאלהים שייכות כל כוחות השמים והארץ. אלוהים הוא יודע הכל, החכם ביותר.
[48:5] הוא בוודאות יכניס את האנשים המאמינים והנשים המאמינות לגנים עם נחלים זורמים, שם ישהו לעד. הוא יסלח להם על חטאיהם. זה, בעיני האל, הוא ניצחון גדול.
[48:6] והוא ישלם לאנשי החניפות והנשים ולאנשי העבודה עבודה והנשים, כי חשבו רעה על אלוהים. רעתם תשוב אליהם. כי אלוהים כועס עליהם, מזיק להם, והכין להם גיהנום. מה יעיף המשך!
[48:7] לאלהים שייכות כל הכוחות בשמים ובארץ. אלוהים הוא עליון, החכם ביותר.
[48:8] שלחנו אותך כעד, נושא בשורה טובה ומזהיר.
[48:9] שתאמינו באלוהים ובשליחו, ותיראו אותו, ותשמרו אותו, ותכבדו אותו, יום ולילה.
אתה תתמוך בשליח האלוהים
[48:10] בוודאי, אלה שנשבעים לך, משביעים נאמנות לאלוהים. אלוהים מאשר את השבועה שלהם; הוא מניח את ידו מעל ידיהם. אלה שמפרים כזאת שבועה, עוברים עבירה על חשבונם. לגבי אלה שמקיימים את השבועה שלהם עם אלוהים, הוא יענה להם בפרס גדול.
[48:11] הערבים השוכנים במקומם יאמרו: "היינו עסוקים בכספינו ובמשפחותינו, כך שבקש סליחה בעדנו!" הם מוציאים במילים מה שאינו בליבם. אמור, "מי יגן עליכם מפני האל, אם הוא ירצה להביא עליכם צרה, או אם הוא ירצה להביא עליכם ברכה?" האל יודע באופן מלא על כל מעשיכם.
[48:12] אתה בסוד האמנת שהשליח והמאמינים ייכבשו ולעולם לא יחזרו למשפחותיהם, וזה הייה מוכן בחוזקה בליבך. נשאת עליון רעות והפכת לאנשים רשעים.
[48:13] כל מי שמסרב להאמין באלוהים ובשליחו, הכנו לכופרים גיהנום.
[48:14] לאלהים שייכת ריבונות השמים והארץ. הוא מסלח למי שירצה ומעניש את מי שירצה. אלוהים הוא סולח, רחום ביותר.
[48:15] הסודנים שנשארים מאחור יאמרו, כאשר צפויים לאסוף שלל מלחמה, "נלך אחריך לחלוק בזה!" וכך הם רוצים לשנות את דברי האל. אמור, "לא תלכו אחרינו. זאת החלטת האל." אז יאמרו, "אתם קנאים בנו (על שהינו מאחור)." אכן, הם נדיבים מאוד להבין דבר.
המבחן לדורות המוקדמים
[48:16] אמור לערבים השוכנים במקומם, "תוזמנו להתמודד עם אנשים עצומים ולהילחם בהם, אלא אם תשתלחו. אם תצייתו, האל יפרסם לכם פרס רב. אך אם תשובו לשוב על עקבותיכם, כפי שעשיתם בעבר, הוא ישיב לכם על פעלכם בנקמה כואבת."
[48:17] העיוור אינו צריך להיאשים, הפסיע אינו צריך להיאשים, והחולה אינו צריך להיאשים. אלה ששומעים לאלוהים ולשליחו, הוא יכניסם לגנים עם נחלים. לגבי אלה שמשנים דרך, הוא ישלם להם בנקמה כואבת.
[48:18] האל נרצה עם המאמינים שהביעו נאמנות לך מתחת לעץ. הוא ידע מה היה בלבם ובתוצאה, ברך אותם בשפע ושכרם בניצחון מיידי.
[48:19] בנוסף, הם רווים הרבה שלל. האל הוא עליון, החכם ביותר.
[48:20] אלוהים הבטיח לך שללים רבים שתרוויח. הוא קדם על כן טובות לך בחיים הללו, וחשף את ידי האדם מפורעות נגדך, והפך זאת לאות למאמינים. כך הוא מנחה אותך בנתיב ישר.
[48:21] כגורם שאין אפשרות שתוכלו להפיל, אלוהים טיפל בהם; אלוהים הוא כל יכול.
ניצחון מובטח למאמינים
[48:22] אם הפושעים ילחמו אותך, הם ישובו וינוסו. אין להם אדון ומושל; אין להם עוזר.
[48:23] כך היא מערכת האלוהים לאורך ההיסטוריה, ותמצאו כי מערכת האלוהים אינה ניתנת לשינויים.
[48:24] הוא הוא שעצר את ידיהם מלהתקפך, ועצר את ידך מלהתקפם בעמק מכה, לאחר שהעניק לך ניצחון עליהם. האל רואה את כל מעשיך.
[48:25] זהם הם שסרבו ומנעו אותך מלהיכנס למסגד המקדש, ואף מנעו את מתנותיך מלהגיע ליעדן. ישנם אנשים ונשים מאמינים (במחנה האויב) שאינך מכיר, ואתה היית על גגך לפגוע בהם, בלתי מתוך ידיעה. אלוהים כך מכניס לרחמו את אשר יחפוץ. אם יתעקשו, הוא ישלם לאלה בתוכם המסרבים בפורענות כואבה.
[48:26] בעוד שאלה שסרבו התרגזו, ולבבותיהם מלאו בגאון ימי התועלת, אלוהים ברך את שליחו והמאמינים בשלום ושקט, וניהל אותם לתמוך בדבר הצדק. זה מה שהם ראויים לו. אלוהים מודע לכל הדברים.
[48:27] אלוהים מילא את חזון הנביא האמיתי שלו: "תיכנס למסגד הקדוש, ברצונו של אלוהים, בביטחה מוחלטת, ותגלח את שיערך או תקצר אותו (כשאתה מבצע את טקסי החג), לא תהיה לך פחד. מאחר שהוא ידע מה שלא ידעת, הוא חיבר זאת עם ניצחון מיידי."
הנבואה הגדולה*
[48:28] הוא הוא ששלח את שליחו עם ההדרכה ודת האמת, להקים אותה על כל הדתות האחרות. האל מספיק כעד.
תכונות של המאמינים
[48:29] מוחמד—שליח האלוהים—והאנשים איתו אכזבים ועקשנים כלפי הפושעים, אך נעימים ורחמנים זה עם זה. אתה רואה אותם כורעים ומשתחוים, כשהם מבקשים ברכות ואישור מאת האלוהים. סימניהם על פניהם, מפני הכיפוף. זהו הדוגמה הזהה לזו בתורה. הדמותם בבשורה דומה לצמחים שגדלים גבוה וחזק, ומשמחים את החקלאים. כך הוא מעציב את הפושעים. האלוהים מבטיח לאלה בקרבם שמאמינים ונוהגים חיים צדקתיים, סליחה ופרס גדול.