סורה 2: הַפָּרָה (אל-בקרה)

בשם האל, הרחמן, הרחים.

[2:1] א.ל.מ.

[2:2] הכתוב הזה אינו טועה; מנהיג לצדיקים;

שלושה קטגוריות של אנשים (1) הצדיקים

[2:3] הַמַּאֲמִינִים בַּנִּרְאֶה וּמְקַיְּמִים אֶת תְּפִילַּת הַחַמְדָּה, וּמִמַּזְבֵּחֵינוּ יַתְּנוּ לַצְּדָקָה.

[2:4] וְהֵם מַאֲמִינִים בַּאֲשֶׁר נִגְלָה אֵלֶיךָ, וּבַאֲשֶׁר נִגְלָה לִפְנֵיְךָ, וּבַאַחֲרִית הַדְּבָרִים הֵם בָּטוּחִים בְּיָתֵר.

[2:5] אלה מודרכים על ידי אדוניהם; אלה הזוכים.

(2) הַכּוֹפְרִים

[2:6] לגבי אלה שאינם מאמינים, זה עליהם; בין שתזהיר אותם, או שלא תזהיר אותם, הם לא יכולים להאמין.

[2:7] אלוהים חותם את דעתם ואת שמיעתם, ועיניהם מוסתרות. הם נקנו עונש קשה.

(3) החנפים

[2:8] ואחרים אומרים, "אנחנו מאמינים באלוהים וביום האחרון," בעוד שהם לא מאמינים.

[2:9] בניסיון לרמות את האלוהים ואת המאמינים, הם מרמים רק את עצמם מבלי להבין.

[2:10] במחשבותיהם יש מחלה. לכן, האל גורם להתרחבות מחלתם. הם נפגעו מעונש כואב על שקרם.

[2:11] כאשר נאמר להם, "אל תעשו רע," הם אומרים, "אנחנו צדיקים!"

[2:12] למעשה, הם פושעים, אך הם אינם מבינים.

[2:13] כאשר נאמר להם, "תאמינו כמו האנשים שהאמינו," הם אומרים, "האם נאמין כמו הכסילים שהאמינו?" למעשה, הם הם הכסילים, אך הם לא יודעים.

[2:14] כאשר הם נפגשים עם המאמינים, הם אומרים, "אנו מאמינים", אך כאשר הם לבדם עם שדיהם, הם אומרים, "אנו איתכם; היינו מתלוצצים בלבד".

[2:15] אלוהים מסיח להם, ומוליך אותם בטעויותיהם, מתבלבלים.

[2:16] זהם שקנו את התעה, על חשבון ההדרכה. עסק כזה אף פעם לא צומח, והם לא מקבלים שום הדרכה.

[2:17] הדוגמה שלהם דומה לאלה שמדליקים אש, ואז, כשהאור מתחיל להתפשט מסביבם, האל נוטל את האור שלהם, משאיר אותם בחושך, בלי אפשרות לראות.

[2:18] חרשים, אילמים ועיוורים; הם נכשלים לחזור.

[2:19] דוגמה נוספת: סופה גשמית מהשמים בה יש חושך, רעם וברקים. הם שם את אצבעותיהם באוזניהם, כדי להימלט ממוות. האל יודע באופן מלא את הכופרים.

אור האמונה

[2:20] הברק כמעט גורם להם לאבד את ראיתם. כאשר הוא מאיר להם, הם מתקדמים, וכאשר הוא כהה, הם עומדים במקומם. אם ירצה האל, הוא* יכול לקחת את שמיעתם ואת ראיתם. האל הוא כוח עליון.

[2:21] עם יקר, השתחוו רק לאדוניכם - המי יצר אתכם ואת אלה שלפניכם - כדי שתושעו.

[2:22] המייצר את הארץ למען תתגורר בה, ואת השמים למען תקים בהם מבנה. הוא מוריד מן השמים מים, לעבור כל מיני פירות לצורכך. לא תקים פסלים לקנאה באלוהים, עכשיו שאתה יודע.

אתגר מתמטי

[2:23] אם יש לך ספק בנוגע למה שגילינו לעבדנו*, הפק אחת כמו אלה, וקרא לעדיך נגד האל, אם אתה כנה.

תיאור אלגורי של גיהנום

[2:24] אם אינך יכול לעשות זאת - ואף פעם לא תוכל לעשות זאת - אז הזהר מאש הגיהנום, שדלקה אנשים ואבנים; היא מחכה לפושעים.

תיאור אלגורי של גן-עדן

[2:25] תן בשורה טובה לאלה שמאמינים ונוהגים חיים צדיקים, שיש להם גנים עם נחלים זורמים. כאשר יסופק להם תפוחי ארץ שם, הם יאמרו, "זה היה ניתן לנו קודם." וכך, ניתנות להם תיאורים אלגוריים. יש להם בנות טהורות שם, והם שוכנים שם לעד.

[2:26] אלוהים לא מתעלם מלציין כל סוג של אלגוריה, מהיות הנחש הקטן ועד הגדול. לגבי אלה שמאמינים, הם יודעים שזה האמת מאת אדוניהם. לגבי אלה שאינם מאמינים, הם אומרים, "מה התכוון אלוהים באלגוריה זו?" הוא מטעה רבים על ידי זאת, ומדריך רבים על ידי זאת. אך הוא לא מטעה על ידי זאת אלא את הרשעים.

[2:27] מי שמפרים את ברית האלוהים לאחר שהתחייבו לשמרה, מבטלים את אשר ציווה האלוהים להתחבר, ועוברים על הרעה. אלה המפסידים.

שתי מותות ושתי חיים לכופרים*

[2:28] איך תוכל לא להאמין באלוהים כאשר היית מת והוא נתן לך חיים, ואז הוא ממיתך, ואז הוא מחזירך לחיים, ולו בסופו של דבר אתה חוזר?

[2:29] הוא הוא אשר יצר עבורך את כל מה שבארץ, ואז פנה לשמים ושלים שבעה ימים בתוכם*, והוא מודע לכל הדברים.

שטן: אלוהים זמני* *הציון המוסכם באנגלית שמסמן שהמילה "god" מופיעה בצירוף סימן הכוכבית, המציין כי המונח אינו משמע כי השטן הוא אלוהים במובן הפולחני של המונח.*

[2:30] זכור שאמר אלוהיך למלאכים, "אני מניח נציב (אלוהים זמני) על הארץ." ויאמרו, "האם תניח שם מי שיפיץ רע שם וישפך דם, בזמרים אנו משבחים אותך, מכבדים אותך ומחזיקים בריבונותך המוחלטת?" והוא אמר, "אני יודע מה שאתם לא יודעים."

המבחן מתחיל

[2:31] לימד את אדם את כל השמות, ואז הציגם למלאכים, ואמר: "תנו לי את שמות אלה, אם אתם צודקים".

[2:32] אמרו, "תכבד, אין לנו דעה, רק מה שלימדתנו. אתה הידען, החכם ביותר."

[2:33] אמר, "אדם, ספר להם את שמותיהם." כאשר סיפר להם את שמותיהם, אמר, "הלא אמרתי לכם כי אני יודע את סודות השמים והארץ? אני יודע מה אתם מגידים ומה אתם מסתירים."

[2:34] כאשר אמרנו למלאכים, "השתחוו לפני אדם", הם השתחוו, חוץ מהשטן; הוא מאס, היה יותר גאון וסורר.

[2:35] אמרנו, "היי, אדם, חיי עם אשתך בגן עדן, ואכלו ממנו בשפע כפי רצונך, אך אל תקרבו אל העץ הזה, פן תחטאו."

[2:36] אך השטן השיגם וגרם לגירושם משם. אמרנו, "רדו כאויבים זה לזה. על הארץ תהיה דיורכם ומזונכם לזמן מה."

מילים מסוימות*

[2:37] אז, אדם קיבל מאת אדוניו דברים, על ידים גאל אותו. הוא הגואל, הרחום ביותר.

[2:38] אמרנו, "רדו ממנה כולכם. כאשר תגיע אליכם ההדרכה ממני, אלה שילכו בדרכי לא ייראו ולא יתעצבו."

[2:39] "ולגבי אלה שסוררים ומכחישים את ההודעות שלנו, הם יהיו יושבי גיהנום, שם הם יתגוררו לנצח."

מצוות אלוהיות לכל היהודים: "תאמינו בקוראן הזה."

[2:40] בָּנֵי יִשְׂרָאֵל, זְכֹרוּ אֶת-הַחֶסֶד אֲשֶׁר חָנַנְתִּי עֲלֵיכֶם, וְקִיְּמוּ אֶת-חֶלְקְכֶם מֵהַבְרִית, אֲקִים אֶת-חֶלְקִי מֵהַבְרִית, וְתִירָאוּנִי.

[2:41] אתה צריך להאמין במה שחשפתי כאן, לאשר את מה שיש לך; אל תהיה הראשון שמסרב לקבל את זה. אל תמכור את חקי השמיים שלי במחיר זול, והייה נאמן אליי.

[2:42] אל תבלבל את האמת עם השקר, ואל תכחיש את האמת, ידוע לך.

[2:43] עליך לשמור על תפילות הקשר (סלאת) ולתת את הצדקה החובה (זכאת), ולכרוע יחד עם אלה שמכרעים.

[2:44] האם אתם מזהירים את האנשים להיות צדיקים, בעוד ששוכחים את עצמכם, אף על פי שאתם קוראים בכתבי הקודש? האם אתם לא מבינים?

[2:45] תבקש עזרה דרך עמידות ותפילת הקשר. זה קשה למעשה, אך לא כך ליראי ה'.

[2:46] מי שמאמין שיפגשו את אדוניהם; שאליו הם חוזרים בסופו של דבר.

[2:47] בני ישראל, זכרו את החסד שהענקתי לכם, ואת הברכה שבירכתי אתכם מעל כל העמים.

[2:48] הִשָּׁמְרוּ מִיּוֹם שֶׁלֹּא תוּכַל נֶפֶשׁ לְהוֹעִיל לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, לֹא יִתְקַבֵּל פִּגּוּל, לֹא יוּכַל לְשַׁלֵּם כֹּפֶר, וְלֹא יוּכַל לְעָזוֹר לְאִישׁ.

[2:49] זכור שהצלנו אותך מעם פרעה שגרמו לך לסבל את הרדמה הקשה ביותר, הורגים את בניך וחוסמים את בנותיך. זה היה מבחן קשה מאת אדוניך.

[2:50] זכרו כי פרצנו את הים בעבורכם; הצלנו אתכם וטבלנו את עם פרעה לפני עיניכם.

[2:51] עם זאת, כאשר קראנו למשה לארבעים לילה, עבדתם את העגל בחיסרוןו, והפכתם לרשעים.

[2:52] עדיין, סלחנו לך לאחר מכן כדי שתהיה מודה.

[2:53] זכורו כי נתנו למשה כתבי קודש וספר החוקים, למען תישמרו.

הרוג את האני שלך*

[2:54] זכור שמשה אמר לעם שלו, "עמי, חטאתם לנפשותיכם בהשתחות לעגל. עליכם להתחרות לבוראכם. עליכם להרוג את נפשותיכם. זה טוב יותר בעיני בוראכם." הוא פדה אתכם. הוא הפודה, הרחום ביותר.

ראיון פיזי*

[2:55] זכור שאמרת, "הוֹא משה, לא נאמין עד שנראה את האלוהים, פיזית." ולכן, הברק הכה אותך כשהתבונןת.

[2:56] אז החיינו אותך מחדש, לאחר שנפטרת, כדי שתוכל להיות מודה.

בסיני

[2:57] כיסינוך בעננים (בסיני) ושלחנו לך מן ושליו: "קחו מהטוב אשר נתנו לכם לאכול". הם לא פגעו בנו (במרדם); הם רק פגעו בנפשם.

חוסר בטחון באלוהים: הם מסרבים להיכנס לירושלים

[2:58] זכור שאמרנו, "כנס לעיר הזאת, שם תמצא כמה ציודים שתרצה. רק תכנס בשפלות דלת, ותטפל באנשים בנחת. אז נסלח לך על חטאיך, ונרבה את השכר לצדיקים."

[2:59] אך הרשעים בתוכם ביצעו פקודות שונות מהפקודות שניתנו להם. לכן, שלחנו על העבריינים קללה מן השמים, בשל רשעם.

עוד פלאים

[2:60] זכור שמשה בקש מים לעם שלו. אמרנו, "הכה במטך על הסלע." ואז, פרצו שם שנים-עשר מעינות. חברי כל שבט ידעו את המים שלהם. תאכלו ותשתו ממזונות האל, ואל תשטו בארץ בצדק.

מורשעי ישראל

[2:61] זכור שאמרת, "הוֹאֵל משה, אנו לא יכולים יותר לסבול מסוג אחד של מזון. קרא לאדוניך להביא לנו מצויינים כגון קישואים, מלפפונים, שום, עדשים ובצלים." ויאמר, "האם תרצו להחליף את הטוב במה שהוא פחות טוב? רדו למצרים, שם תמצאו את מה שביקשתם." הם נקללים, מתעללים ומתביישים, ומכריחים על עצמם זעם מאת האל. הכל זה בגלל שדחו את ההוראות של האל ורצחו את הנביאים בלא צדק. הכל זה בגלל שמרדו ועברו על ההוראות.

אחדות כל המגישים

[2:62] בהחלט, אלה שמאמינים, היהודים, הנוצרים, והמתגיירים; כל מי ש (1) מאמין באלוהים, ו (2) מאמין ביום האחרון, ו (3) חי בצדק, יקבלו את פרסם מאת אדוניהם. אין להם מה לפחד, ולא יתעצבו.

ברית עם ישראל

[2:63] כרתנו ברית איתך, כשהרמנו את הר סיני מעליך: "תשמור על מה שנתנו לך בתוקף, ותזכור את תוכנו, כדי שתושע."

[2:64] אך הפנית לדרכיך לאחר מכן, ולולא חסד האל עליך ורחמו, היית נגזר.

[2:65] ידעתם על אלה בתוככם שחיללו את השבת. אמרנו להם, "תהיו נמאסים כקופים."

[2:66] הם הוקמו כדוגמה לדורם, וגם לדורות הבאים, ולהארת הצדיקים.

הָעֶגְלָה*

[2:67] משה אמר לעם שלו, "אלוהים מצוה אתכם לזבח פרה." הם אמרו, "האם אתה מטיף עלינו?" הוא אמר, "חלילה לאלוהים, שאני אתנהג כמו האידיוטים."

[2:68] אמרו, "קראו לאדוניכם להראות לנו איזה אחת." הוא אמר, "הוא אומר שהיא פרה שאינה ישנה מדי, ולא צעירה מדי; בגיל בינוני. כעת, בצעו את מה שאתם מצווים לעשות."

[2:69] אמרו, "קראו לאדוניכם להראות לנו את צבעה." אמר, "הוא אומר שהיא פרה צהובה, צבעה בהיר, מרגשת את הראים."

[2:70] אמרו, "קראו לאדוניכם להראות לנו איזו. הפרות דומות בעינינו ואם ירצה האל, נוכל להתבונן."

[2:71] הוא אמר, "הוא אומר שהיא פרה שלא נכלמה מעולם בעבודת השדה או בהשקיית הצמחים; נקיה מכל פגם." הם אמרו, "עכשיו הבאת את האמת." הם סופסוף זימנו אותה לזבח, לאחר עיכוב ארוך זה.

מטרת העגלה

[2:72] הרגתם אדם, ואז התוויכו ביניכם. אלוהים היה עתיד לחשוף את מה שניסיתם להסתיר.

[2:73] אמרנו, "הכה (את הקורבן) בחלק (מן העגל)." וזהו כאשר החיית הקורבן החזיר אתכם לחיים, והראה לכם את אותותיו, למען תבינו.

[2:74] עם זאת, לבבותיכם התקשו כמו אבנים, או אף קשים יותר. יש אבנים שמהן יוצאים נחלים. אחרות מתפצעות ומשחררות זרמים רכים, ואבנים אחרות נפלאות מפחד מאלוהים. אלוהים אינו מתעלם מכל מעשה שלכם.

עיקוף דבר האלוהים

[2:75] האם אתה מצפה מהם להאמין כמוך, כאשר חלקם הקשיבו לדבר האלוהים ואז הטו אותו במלוא הבנה, בכוונה?

הסתרת דבר האלוהים

[2:76] וכאשר נפגשים עם המאמינים, הם אומרים, "אנו מאמינים", אך כאשר הם נפגשים יחד עם עצמם, הם אומרים, "אל תודיעו (למאמינים) על המידע שניתן לכם על ידי האל, פן תספקו להם תמיכה לטענתם בנוגע לאדוניכם. האם אינכם מבינים?"

[2:77] האם הם לא יודעים שהאל יודע את כל מה שהם מסתירים וגם את כל מה שהם מגידים?

[2:78] בקרבם יש גוים שלא מכירים את הכתובים, רק דרך שמועה, ואז מניחים שהם מכירים אותם.

[2:79] לכן, אוי לאלה שמעויפים את הכתובים בידיהם, ואז אומרים, "זהו מה שאלוהים חושף," מחפשים רווח כספי זול. אוי להם על העיוות הזה, ואוי להם על רווחם הלא חוקי.

נצחון של הגן ושאול*

[2:80] יש אומרים, "גיהנום לא יגע בנו, רק למספר ימים מוגבל." אמור, "האם לקחתם כזה הבטחה מאת האל—האל לעולם לא יפרור את הבטחתו—או שאתם אומרים על האל מה שאינכם יודעים?"

[2:81] אכן, אלה שרווים חטאים ונקרקים במעשיהם הרעים יהיו ישבי גיהנום; הם יתיישבו בו לעד.

[2:82] כל אלה שמאמינים ומובילים חיים צדיקים, הם יהיו יושבי גן העדן; הם ישהו בו לעד.

המצוות

[2:83] כרתנו ברית עם בני ישראל: "לא תשתחוו אלא לאלוהים. תכבדו את הוריכם ותכירו את הקרובים, היתומים והעניים. תטפלו באנשים ברצון. תשמרו על תפילת הקשר (סלאת) ותתן צדקה חובה (זקאת)." אך פניתם לדרך אחרת, רק מעט מכם, והפכתם להיות סוררים.

[2:84] כרתנו איתך ברית, שלא תשפך דמך, ושלא תגרשו זה את זה מבתיכם. הסכמת והעידת.

[2:85] עם זאת, הנכם כאן רוצחים זה את זה, ומגרים מזורמיהם, עומדים יחד נגדם בחטא וברשע. ואף כאשר הם ניתנו, דרשתם כופר מהם. הגירה שלהם הייתה אסורה לכם לכל היותר. האם אתם מאמינים בחלק מהכתב ומכחישים חלק? מה יהיה הענש לאלה מכם שעושים זאת, אם לא כלמה בחיים הזה, ועונש רב יותר ביום התחיה? האל לא מתעלם מכל מעשה שלכם.

[2:86] זהם אלה שקנו את החיים הנמוכים הללו על חשבון העולם הבא. לכן, העונש לעולם לא ימוגן להם, וגם לא יוכלו לקבל עזרה.

הנביאים של ישראל

[2:87] נתנו למשה את הכתב, ולאחריו שלחנו שליחים אחרים, ונתנו לישוע, בן מרים, אותות עמוקים ותמכנו בו ברוח הקודש. האם אינו נכון שבכל פעם ששליח הגיע אליכם עם משהו שלא אהבתם, הגאוות שלכם הביאה אתכם לגאוה? חלקם דחיתם, וחלקם הרגתם.

הצהרה טראגית: "החלטתי!"

[2:88] יש אומרים, "החלטנו!" אבל במקום זאת, זו קללה מאת האל, כתוצאה מאי אמונתם, ששומרת אותם מלהאמין, פרט למספר קטן מהם.

הקוראן משלים את כל הכתבים

[2:89] כאשר הגיע אליהם הכתוב הזה מאת האלוהים, ואף על פי שהוא מסכם ומאשר את מה שהיה להם, ואף על פי שהם ניבו על בואו כאשר דיברו עם הכופרים, כאשר נבואתם התגשמה, הם לא האמינו בה. כך נפלה קללת האלוהים על הכופרים.

[2:90] אכזבה אמיתית היא מה שמכרו את נפשם עליה - בדחיפות מוחלטת לדחות את ההודאות הללו של אלוהים, רק מתוך צרה שאלוהים ישפיע את חסדו על מי שהוא בוחר מתוך עבדיו. כתוצאה מכך, הם נתקעו בזעם על זעם. הכופרים נתקעו בעונש משפיל.

[2:91] כאשר נאמר להם: "תאמינו באותה ההודעות של האלוהים", הם אומרים: "אנו מאמינים רק במה שנשלח אלינו". ובכך, הם מכחישים בהודעות הבאות, גם אם זה האמת מאת אדוניהם, ואף על פי שזה מאשר את מה שיש להם! אמור, "למה אז הרגתם את נביאי האלוהים, אם הייתם מאמינים?"

למידה מההיסטוריה של ישראל

[2:92] משה הגיע אליכם עם נסים עמוקים, ובזמן חיסרוןו השתחויתם לעגל ונהפכתם לרשעים.

[2:93] כרתנו עמך ברם סיני נשאנו עליכם ונאמר "תשמרו את המצוות אשר נתנו לכם בחוזקה ותשמעו". אמרו "נשמע ונמר". לבבם התמלא אהבת העגל מפני אי-אמונתם. אמור "איך נוראה היא האמונה שלכם אם יש לכם אמונה כלל".

[2:94] אמור, "אם מעון העולם הבא כבר נמצא לך אצל האל, באופן שמור עליך מכל האנשים האחרים, אז עליך לתאוה אחרי המוות, אם אתה כנה."

[2:95] הם לעולם לא מתאוהים לכך, בגלל מה שידיהם שלחו לפניהם. האל יודע באופן מלא על הרשעים.

[2:96] בעצם, תמצא אותם הכי קנאיי החיים; אף יותר מאשר עובדי עבודה זרה. האחד מהם מעוניין לחיות אלף שנה. אך זה לא יחסוך לו כל נקמה, בין כמה שהוא חי. האל רואה את כל מעשיהם.

גבריאל פותח את החזיון

[2:97] אמור, "כל מי שנגד גבריאל צריך לדעת שהוא הוריד את זה (הקוראן) לתוך ליבך, על פי רצון האל, מאשר כתבי קודמים, ומספק הדרכה ובשורה טובה למאמינים."

[2:98] כל מי שנגדים את האל, ואת מלאכיו, ואת שליחיו, ואת גבריאל ומיכאל, צריך לדעת שהאל עומד נגד הכופרים.

[2:99] שלחנו אליך גילויים ברורים כאלה, ורק הרשעים יסרבו אותם.

[2:100] האם זה לא עובד שכאשר הם חותמים ברית ומתחייבים לשמור עליה, חלק מהם תמיד מתעללים בה? למעשה, רובם לא מאמינים.

התעללות בכתבי הקודש של האל

[2:101] עכשיו ששליח מאת האל הגיע אליהם, ואף על פי שהוא מוכיח ומאשר את הכתבים שלהם, חלק מעוקצי הכתבים (יהודים, נוצרים ומוסלמים) מתעללים בכתבי האל מאחוריהם, כאילו לא היו להם כלל כתבים.

כישוף נאשם

[2:102] רדפו אחרי מה שלמדו השדים לגבי ממלכת שלמה. אך שלמה לא היה כופר, אלא השדים היו כופרים. הם לימדו את העם כישוף, ואת מה שנשלח על ידי שני המלאכים של בבל, הרוט ומרוט. שני אלה לא חשפו ידע כזה מבלי לציין: "זהו מבחן. לא תשתמשו בידע זה לרעה." אך העם השתמש בו למזימות רעות כגון פיצוץ זוגיות. הם אינם יכולים לפגוע באף אחד נגד רצון האל. כך הם לומדים מה שפוגע בהם, ולא מה שמועיל להם, והם מבינים היטב כי מי שמתעסק בכישוף לא יהיה לו חלק בעולם הבא. איך נמאס מאוד מה שהם מוכרים את נפשם בשבילו, אם הם רק ידעו.

[2:103] אם הם מאמינים ומובילים חיים צדקניים, השכר מאת האל טוב מאוד, אלו ידעו בלבד.

סיבוב המילים של התחנות

[2:104] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, אַל תֹּאמְרוּ "רָעֵנָה" (תְּרָעֵנוּ). בַּמָּקוֹם זֶה תֹּאמְרוּ "עֻנֵּזֵרְנָה" (תִּשְׁמֹר עָלֵינוּ) וּתְקַשִּׁיבוּ. הַכּוֹפְרִים חָיִלוּ עוֹנֵשׁ כָּאָב.

קנאה נדונה

[2:105] גם הכופרים בין עוקבי הכתב, גם עובדי האלילים, לא רוצים לראות כל ברכה יורדת עליך מאת אדוניך. אך האל מזליג ברכותיו על אשר יבחר בהם. האל מחזיק בחסד אין קץ.

המופת האולטימטיבי: קוד המתמטיקה שבקוראן*

[2:106] כאשר אנו מבטלים כל נס, או גורמים לו להישכח, אנו יוצרים נס טוב יותר, או לפחות נס שווה. האם אינך מכיר את העובדה שהאל כול יכול?

[2:107] האם אינך מכיר את העובדה שהאל רודף את מלכות השמים והארץ; שאין לך מלבד אל כאדונך ומושלך?

[2:108] האם ברצונך לדרוש משליחך את אותם דברים שדרשו ממשה בעבר? מי שבוחר בסרה, במקום באמונה, נדחה באמת מהנתיב הנכון.

[2:109] רבים ממחזיקי הכת היו מעדיפים שתחזור לכיפור, עכשיו שהאמנת. זה בגלל קנאה מצידם, לאחר שהאמת הפכה להיות ברורה בעיניהם. עליך לסלוח להם, ולהשאיר אותם לבד, עד שאלוהים יציב את שפטו. אלוהים הוא כוח עליון.

[2:110] תשמור על תפילות הקשר (סלאת) ותתן את הצדקה החובה (זכאת). כל טוב שתשלח בשם נפשותיכם, תמצאו אותו אצל האל. האל רואה את כל מעשיכם.

כל המאמינים נגאלים, ללא קשר לשם הדת שלהם

[2:111] יש אומרים, "אף אחד לא ייכנס לגן העדן אלא יהודים או נוצרים!" כך חלום שלהם. אמור, "הראו לנו את ההוכחה שלכם, אם אתם צודקים."

הגשה: הדת היחידה

[2:112] אכן, אלה שמסרבים את עצמם לאל בלבד, בעודם מנהיגים חיים צדקניים, יקבלו את שכרם מאת אדוניהם; אין להם מה לפחד, ולא יתאבלו.

[2:113] היהודים אמרו, "הנוצרים אין להם בסיס," והנוצרים אמרו, "היהודים אין להם בסיס." ועם זאת, שניהם קוראים במקרא. כאלה הן הדברים של אלה שאין להם דעת. האל ישפוט אותם ביום התחייה, לגבי ערעוריהם.

תִּכְבֹּד אֶת הַמַּסְגִּיד

[2:114] מי הם הרעים יותר מאלה שמ boicott לבתי כנסת של האל, במקום ששמו מזכירים, ותורמים לעזיבתם? אלה לא צריכים להיכנס שם אלא ביראה. הם יסבלו בחיים הזה כלמה, ויסבלו בעולם הבא עונש איום.

[2:115] לאלהים שייך המזרח והמערב; לאן שתלך, שם תהיה נוכחותו של אלהים. אלהים הוא נוכח בכל מקום, יודע הכל.

גנות קדושה

[2:116] אמרו: "אלוהים הוליד בן!" יתפאר הוא; לעולם לא! לו שייכת כל היקום, בשמים ובארץ; כלם כפים לו.

[2:117] היוזמן של השמים והארץ: כדי לבצע כל דבר, הוא פשוט אומר לו, "יהי," והוא קורה.

[2:118] אלה שאין להם דעת אומרים, "לו האל ידבר אלינו, או שיבוא אלינו אות מפלא!" אחרים לפניהם אמרו דברים דומים; שכלם דומים. אנו מציגים את האותות לאלה שהשיגו והשיגו ודאות.

[2:119] שלחנו אותך עם האמת כנשיא בשורות טובות וגם כמזהיר. אינך אחראי על אלה שיאפילו לגיהנום.

[2:120] גם היהודים וגם הנוצרים לא יקבלו אותך, אלא אם תתאפק לדתם. אמור, "נחיה של האלוהים היא הנחיה האמיתית." אם תיתן לרצונם ללא קשיבות לידע שקיבלת, לא תמצא עוזר או סייען לעזור לך נגד האלוהים.

[2:121] אלה אשר קיבלו את הכתב, ויודעים אותו כפי שצריך, יאמינו בזאת. לגבי אלה שמכחישים, הם המפסידים.

[2:122] בני ישראל, זכרו את החסד שהענקתי לכם, ואת הברכה שבירכתי אתכם מעל כל העמים.

[2:123] הִשָּׁמֶר מִיּוֹם שֶׁלֹא תִּהְיֶה נֶפֶשׁ שֶׁתַּעֲזוֹר לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, כֹּפֶר לֹא יִתְקַבֵּל, פְּצָעִים לֹא יִסְיָעוּ, וְאָדָם לֹא יִקָּבֵל עֶזְרָה.

אברהם

[2:124] זכור שאברהם נבחן על ידי אדוניו, על ידי פקודות מסוימות, והוא ביצע אותן. (אלוהים) אמר, "אני ממנה אותך לאימאם לעם." הוא אמר, "וגם לזרעי?" אמר, "הברית שלי אינה כוללת את העברים."

[2:125] הפכנו את המקדש (הכעבא) למרכז תשוקה עבור האנשים, ולמקום מקודש ובטוח. תוכל להשתמש במקדש של אברהם כבית תפילה. המינינו את אברהם וישמעאל: "תטהרו את ביתי למבקרים בו, לגרים בו, ולמשתחוים ולמשתוחחים".

[2:126] אברהם התפלל: "אדני שלי, תפול על הארץ הזאת שלום, והענק לעמה פירות. תפרנס לאלה שמאמינים באלוהים וביום האחרון." (אל) אמר, "גם לאלה שאינם מאמינים אני אספק. אני ארשים להם ליהנות, לזמן מוגבל, ואחר כך אכניע אותם לעונש של גיהנום ולמשפט מחורבן."

אברהם מקיים את כל מעשי ההכנעה (האסלאם)

[2:127] כשאברהם הרים את יסודות המקדש, יחד עם ישמעאל (הם התפללו): "אדנינו, קבל זאת מאיתנו. אתה השומע, הידען.

[2:128] "אדוננו, הפך אותנו לכוחות לך, ומזרענו תהיה קהילת כוחות לך. למדנו את חוקי דתנו, ופדה אותנו. אתה הפודה, הרחום ביותר."

[2:129] "אדונינו, והרם בתוכם מלאך לקרוא להם את ההודעות שלך, ללמדם את הכתב והחכמה, ולטהרם. אתה הגבור, החכם ביותר."

[2:130] מי יעזוב את דתו של אברהם, אלא מי שמשתיג את נפשו? בחרנו בו בעולם הזה, ובעולם הבא הוא יהיה עם הצדיקים.

[2:131] כאשר אמר לו אדוניו: "השתחוה", הוא אמר: "אני משתחווה לאדון היקום".

[2:132] בנוסף, אברהם זימן את בניו לעשות אותו דבר, וכן עשה יעקב: "הילדים שלי, אלוהים הצביע על הדת עבורכם; אל תמותו אלא כמשלמים."

[2:133] כשעמדת על מיטת המוות של יעקב, אמר לילדיו: "מה תשתחוו לאחר מותי?" הם אמרו: "נשתחווה לאלהיך, אלהי אביך אברהם, ישמעאל ויצחק; האל היחיד. אליו אנו מכניעים."

[2:134] כך הייתה קהילה מהעבר. הם אחראים על מה שרווים, ואתה אחראי על מה שרוית. אין לך חובה להסביר על דבר שעשו.

הגשה (אסלאם): דתו של אברהם*

[2:135] אמרו, "עליך להיות יהודי או נוצרי, כדי להיות מודרך." אמור, "אנו נעקוב אחר דתו של אברהם - מונותאיזם - הוא לעולם לא היה עובד עבודה זרה."

אין הבדל בין שליחי האל.

[2:136] אנו מאמינים באלוהים, ובמה שנשלח אלינו, ובמה שנשלח אל אברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב והאבות; ובמה שניתן למשה ולישוע, ולכל הנביאים מאת אדוניהם. אנו לא עושים הבדלה ביניהם. לו לבדו אנו נכנעים.

[2:137] אם הם מאמינים כמוך, אז הם מודרכים. אך אם הם פונים, אז הם בניגוד. האל יחסוך ממך בניגודם; הוא השומע, הידען.

[2:138] כך הוא מערכת האל, ואיזו מערכת טובה יותר ממערכת האל? "אותו לבד נשתחוה."

[2:139] אמור, "האם אתה רואש לנו על אלוהים, כאשר הוא אדונינו ואדוניכם? אנו אחראים על מעשינו, ואתה אחראי על מעשיך. לו לבדו אנו מקושרים."

[2:140] האם אתה אומר שאברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב והאבות היו יהודים או נוצרים? אמור, "האם אתה יודע טוב יותר מאלוהים? מי יותר רשע מאשר המסתיר עדות ששמע מאלוהים? אלוהים אינו מתעלם מכל מעשה שלך."

[2:141] זו הייתה קהילה מהעבר. הם אחראים על מה שרווים, ואתה אחראי על מה שרוית. אינך צריך להיחשב על כל מה שעשו.

הפיטור מגזענות ועליבות*

[2:142] הכסילים בעם יאמרו, "למה שינו את כיוון קיבלתם?" אמור, "לאלוהים שייך המזרח והמערב; הוא מדריך את מי שירצה בנתיב ישר."

[2:143] על-כן הפכנו אתכם לאומה ניטרלית, כדי שתשמשו עדים בקרב העם, והשליח ישמש עד בקרבכם. שינינו את כיוון קיבלתכם המקורי רק כדי להבדיל את אלה בקרבכם שממהרים ללכת בעקבות השליח מאלה שישובו על עקבותיהם. זו הייתה מבחן קשה, אך לא עבור אלה שמודרים על ידי האל. האל אף פעם לא מבטל את עבודתכם לו. האל הוא רחום על האנשים, רחמן ביותר.

קִבְלָה שוחזרה למכה

[2:144] ראינו אותך משנה פניך לשמיים (מחפש את הכיוון הנכון). כעת אנו מקבילים לך קיבלה שמוצאת חן בעיניך. מעתה ואילך, תפנה את פניך לעבר המסגד הקדוש. היכן שתהיה, כלכם תפנו את פניכם אליו. אלה שקיבלו את הכתב הקודם יודעים כי זה האמת מאת אדוניהם. האל לא מתעלם מכל מעשיהם.

[2:145] אפילו תראה לעוקבי הכתבים כל מיני נסים, הם לא ילכו אחרי קיבלתך. וגם אתה לא תלך אחרי קיבלתם. אף אחד מהם אינם הולכים אחרי קיבלת חבריהם. אם תסכים לרצונם, לאחר הידע שהגיע אליך, תהיה מהמרדים.

שימוש לרעה בכתבי הקודש: הדגש הבררתי והכיבוש

[2:146] אלה שקיבלו את הכתב המקודש מכירים את האמת בו, כפי שהם מכירים את ילדיהם. עם זאת, יש מביניהם שמעלים את האמת, במודעות.

[2:147] זהו האמת מאת אדוניך; אל תחביא ספק בלבך.

[2:148] כל אחד מכם בוחר את הכיוון לעקוב; תרוצו לצדק. לאן שתהיו, אלוהים יקרא את כולכם. אלוהים הוא כל יכול.

קִבְלָה שוחזרה למכה

[2:149] בכל מקום שתלך, תפנה את פניך (במהלך התפילה) לעבודת המסגד הקדוש. זהו האמת מאת אדוניך. האל לא מתעלם מכל מעשה שלכם.

[2:150] בכל מקום שתלך, תפנה את פניך (במהלך התפילה) לעבודת המקדש הקדוש; באיזה מקום שתהיה, תפנה את פניך (במהלך התפילה) אליו. ובכך, לא תהיה לאנשים טענה נגדך, רק נגד העברים בתוכם. אל תירא מהם, אלא פחד אותי. אני אז אשלים את ברכותי עליך, כדי שתינחנו.

[2:151] (ברכות) כמו שליחות של ממכם לקרוא לכם את ההודעות שלנו, לטהר אתכם, ללמד אתכם את הכתב והחכמה, וללמד אתכם מה שלא ידעתם.

[2:152] תזכור אותי כדי שאזכור אותך, ותהיה מודה לי; אל תהיה בלתי מודה.

[2:153] אוֹתָם שֶׁמַּאֲמִינִים, תְּבַקְשׁוּ עֶזְרָה בְּסַבְלָנוּת וּבִתְפִלַּת הַקֶּרֶב. ה' עִם אַנְשֵׁי הַסַּבְלָנוּת.

לאן אנו הולכים מכאן?

[2:154] אל תאמרו על הנהרגים במען האל, "הם מתים." הם חיים אצל אדוניהם, אך אתם אינכם מבינים.

[2:155] בוודאי נבחן אתכם בפחד, רעב, ואובדן כסף, חיים, ותבואה. תבשרו בשורות טובות לקשוחי הנפש.

[2:156] כאשר נגפה בהם נסיבה, הם אומרים, "אנחנו שייכים לאלוהים, ואליו אנו חוזרים."

[2:157] אלה זכו בברכות מאת אדוניהם וברחמים. אלה המודרים.

מסע החגיגה של האג' הוא אחד מארבעת העמודים החמישה של האג' והוא מצוין בחובה לכל מוסלמי שיש לו את האפשרות הפיזית והכלכלית לבצע אותו. המסע כולל סדר טקסי ומעמדים מסוימים המבוצעים במקומות קדושים בערב הסעודית ובמקה.

[2:158] הסלעים של ספא ומרווה הם בין המצוות שנקבעו על ידי האל. כל מי שמבצע חג או עומרה אינו עובר טעות על ידי חצי המרחק ביניהם. אם מישהו מתנדב לעשות מעשים צדיקים יותר, אז האל הוא מודה, יודע הכל.

עבירה גרועה

[2:159] אלה שמסתירים את ההוראות וההדרכה שלנו, לאחר שפרסמו אותם לעם בכתב, מקובלים לגיהנם מאת האל; הם מקובלים לגיהנם מאת כל המקבלים.

[2:160] כל אלה ששבים, מתקנים ומכריזים, אני מפדה אותם. אני הגואל, הרחום ביותר.

[2:161] אלה שסרבו ומתו כסוררים, נטלו קללת האל, המלאכים וכל האנשים (ביום הדין).

[2:162] הם שוהים שם לנצח. העונש לא יוחלף להם, ולא ינתקו ממנו.

[2:163] אלהיך הוא אל אחד; אין אלהים חוץ ממנו, הרחום, המרחם.

אותות מוחץ של אלוהים

[2:164] בבריאת השמים והארץ, בתחלופת הלילה והיום, בספינות ששוטפות את האוקיינוס לטובת האנשים, במים שהאלוהים שולח מן השמים להחיות את האדמה המתה ולפרוס בה כל מיני יצורים, בשליטה על הרוחות, ובעננים שמונחים בין השמים והארץ, יש הוכחות מספיקות לאנשים שמבינים.

העצבים מכחישים את עובדיהם*

[2:165] עם זאת, ישנם אנשים שמקימים צלמים להתחרות עם האלוהים, ואוהבים אותם כאילו הם האלוהים. אלה שמאמינים אוהבים את האלוהים הכי הרבה. אם רק העברים יכלו לראות את עצמם כאשר הם רואים את העונש! אז הם יבינו שכל הכח שייך רק לאלוהים בלבד, וכי ענין העונש של האלוהים הוא מדהים.

[2:166] אלה שנעקרו יכחישו את מי שעקר אותם. הם יראו את העונש, וכל הקשרים ביניהם יינתקו.

[2:167] אלה שעקבו יאמרו, "אם נקבל עוד הזדמנות, נכחיש אותם, כפי שהם כיפרו עלינו עכשיו." האל כך מראה להם את התוצאות של מעשיהם כשום דבר מלב רק; הם לעולם לא יצאו מן הגיהנום.

שָטָן מַאֲסִיף דְּבָרִים חַקוּנִיִּים

[2:168] עם יקר, תאכלו ממוצרי הארץ כל מה שהוא חוקי וטוב, ואל תלכו בעקבותיו של השטן; הוא האויב הכי עז שלכם.

[2:169] רק הוא מצווה אותך לעשות רע ורשע, ולומר על האל מה שאינך יודע.

שמירה על המצב הקיים: טרגדיה אנושית

[2:170] כאשר נאמר להם, "עקבו אחרי מה שהאלוהים חושף כאן," הם אומרים, "אנו עוקבים רק אחרי מה שמצאנו את ההורים שלנו עושים." ואם ההורים שלהם לא הבינו ולא נחצו?

[2:171] הדוגמה לכופרים כאלה היא דומה לתוכי שחוזרים על מה שהם שומעים מקולות וקריאות, מבלי להבין. חרשים, אילמים ועורים; הם לא יכולים להבין.

רק ארבעה סוגי בשר אסורים*

[2:172] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, תֹּאכְלוּ מִן הַדְּבָרִים הַטוֹבִים שֶׁהֶעֱבַדְנוּ לָכֶם, וּהִווּוּ מוֹדִים לֵאלוֹהַּ, אִם תַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בַּלְבָד.

[2:173] הוא מותר לך רק את אכילת בעלי חיים שמתו מעצמם (בלי התערבות אנושית), דם, בשר חזירים, ובעלי חיים שנקדשו לדבר שאינו אלוהים. אם מישהו נאלץ (לאכול את אלה), מבלי להיות רשע או מתכוון, הוא לא חוטא. אלוהים הוא סולח, הרחמן ביותר.

מנהיגים דתיים פגומים מסתירים את פלאי הקוראן*

[2:174] אלה אשר מסתירים את ההודעות של אלוהים בכתב המקודש, בתמורה לרווח חומרי זול, אוכלים אש שתאכל במעיהם. אלוהים לא ידבר אליהם ביום התחייה, ולא יטהר אותם. הם נתבעו בעונש כואב.

[2:175] זהם בחרו בתעה במקום הנחיה, ובתמורה במקום סליחה. לכן, יאלצו לסבול אש.

[2:176] זאת מפני שהאל חשף את הכתוב הזה, ששואר האמת, ואלה שמתערבים בכתב הקודש הם המתנגדים הכי עקשניים.

צדקות מוגדרת

[2:177] הצדק לא הוא לפנות את פניכם למזרח או למערב. הצדיקים הם אלה שמאמינים באלוהים, ביום האחרון, במלאכים, בכתבי הקודש ובנביאים; והם נותנים את הכסף בשמחה לקרובי משפחה, ליתומים, לעניים, לזרים נוסעים, לבכיינים ולשחרור עבדים; והם שומרים על תפילת הקשר (סלאת) ונותנים צדקה חובה (זקט); והם עומדים במילתם בכל פעם שהם נותנים הבטחה; והם מתמידים בפני רדיפה, קשיים ומלחמה. אלה הם האמיתיים; אלה הם הצדיקים.

נידחה העניין בעניני הענשה בעלות רצח

[2:178] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, הַשַּׁוּוּי הוּא הַחוֹק הַנִּקְבָּע לָכֶם בְּעֵת טִיפוּל בְּרֹצֵחַ—הַחָפְשִׁי בַּמְּקוֹמוֹ, הָעֶבֶד בַּמְּקוֹמוֹ, הַנְּקֵבָה בַּמְּקוֹמָהּ. אִם יִתְרַחַם קֶרֶב הַנֶּהֶר עַל הָרוֹצֵחַ, יֵשׁ לְהָיוֹת תּוֹדָה, וְיִשָּׁלֵם פְּצוּעַ מִשְׁפָּטִי. זֹאת הִקְל מֵאֲדוֹנֵיכֶם וְרַחֲמִים. כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֵּן, יִשָּׂא עוֹנִים כָּבֵדִים.

[2:179] השקיפות היא חוק המציל חיים עבורך, אתה שיש לך בינה, כדי שתהיה צדיק.

כתוב צו צוואה

[2:180] נקבע כי כאשר המוות מתקרב, עליך לכתוב צוואה למענה של הורים וקרובים, בצדק. זהו חובה על הצדיקים.

[2:181] אם מישהו משנה צוואה ששמע, החטא של השינוי מתרחש על אלה שאחראים על השינוי. האל שלנו הוא שומע, יודע.

[2:182] אם אדם רואה עוול גס או דעות קדומות מצד היורש, ומבצע פעולות תיקון כדי לשחזר צדק ברצונו, הוא לא חוטא. האל סולח, הרחמן ביותר.

צומים - מודגשים ומשוננים*

[2:183] אוֹתָם הַמַּאֲמִינִים, הָצוֹם נִצְטַוָּה לָכֶם, כַּמוֹ שֶׁנִּצְטַוָּה לַקֹּדְמִים לָכֶם, לְמַעַן תַּשִּׁיגוּ יְשׁוּעָה.

[2:184] ימים מסוימים (נקבעים לצום); אם מישהו חולה או נוסע, ניתן להחליף במספר שווה של ימים אחרים. אלה שיכולים לצום, אך בקושי רב, יכולים להחליף בהאכלת עני אחד עבור כל יום של פירוק הצום. אם מישהו מתנדב (למעשים צדקה נוספים), זה טוב יותר. אך הצום הוא הכי טוב עבורך, אם רק תדע.

[2:185] רמדאן הוא החודש שבו נחשף הקוראן, מספק הדרכה לעם, לימודים ברורים, וספר חוקים. אלה מכם שעדים את החודש יצומו בו. אלה שחולים או נוסעים יכולים להחליף את אותו מספר הימים בימים אחרים. האל רוצה לכם נוחות, לא קושי, כדי שתוכלו למלא את החובות שלכם, ולכבד את האל שהדריך אתכם, ולהביע את ההערכה שלכם.

האל מענה לתפילות של "עבדיו"

[2:186] כאשר עבדי שואלים אותך עלי, אני תמיד קרוב. אני עונה על תפילותיהם כאשר הם מתפללים אלי. העם יענו לי ויאמינו בי, כדי להיות מודחכים.

[2:187] מותר לך לקיים יחסי מין עם נשותיך בלילות הצום. הן שומרות על סודותיך, ואתה שומר על סודותיהן. האל ידע כי היית מטריד את נפשך, והוא פדך וסלח לך. מעתה תוכל לשגשג עמהן, מחפש את אשר התיר האל לך. תוכל לאכול ולשתות עד שהחוט הלבן של האור נפרד מהחוט השחור של הלילה בשחרית. לאחר מכן, תצום עד שקיעת השמש. יחסי מין אסורים אם תחליט להתחזק במסגד (בעשרת הימים האחרונים של רמדאן). אלה הם חוקי האל; לא תעבור עליהם. כך האל מבהיר את רזיו לעם, למען ישיגו תשועה.

שוחד, שחיתות נדונים

[2:188] לא תקחו כלכם את כספי האחרים באופן בלתי חוקי, ולא תשחיתו שופטים על מנת לפגוע בזכויות של אחרים באופן בלתי חוקי, ואתם יודעים.

אל תסתובב סביב השיח

[2:189] הם שואלים אותך על פסות הירח! אמור, "הן מספקות מכשיר זמן לאנשים, ומקבעות את זמן החג." לא נכון להתגלגל סביב הבוץ; צדק נרכש על ידי קיום המצוות ועל ידי היות ישר. תשמור על האל, כדי שתצליח.

חוקי המלחמה*

[2:190] אתה רשאי להילחם בשם האל נגד אלה שתוקפים אותך, אך אל תתקוף באגרסיה. האל לא אוהב את המתקפים.

[2:191] ניתן להרוג את אלה שפועלים מלחמה נגדך, וניתן לגרש אותם ממקום ממנו גרשוך. העשיה האכזבה גרועה יותר מהרצח. אל תלחמם במקדש הקדוש, אלא אם יתקוממו עליך שם. אם יתקוממו עליך, ניתן להרוג אותם. זו הדין הצודק לאלה הפושעים.

[2:192] אם הם יתאפקו, אז האל יסלח, הרחמן הרחום.

[2:193] גם ניתן להילחם בהם כדי להסיר את העשק, וכדי לעבד את האלוהים בחופשיות. אם הם ימנעו, אל תתקפו; התקפה מותרת רק נגד התוקפים.

[2:194] במהלך החודשים הקדושים, תוקפים עשויים להתקבל בתגובה דומה. אם יתקופפו עליך, תוכל להשיב בנקמה הוגנת. עליך לירא את האל ולדעת כי האל עם הצדיקים.

[2:195] תַּפְרִישׁוּ בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים; אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם בְּיֶדְכֶם אֶל הַשַּׁחַת. תִּהְיוּ נְדִיבִים; הָאֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הַנְּדִיבִים.

חַג וְעוּמְרָה - צִיּוּן*

[2:196] עליך לשמור על כל חוקי החג והעומרה למען האל. אם תימנע, עליך לשלוח קרבן, ולא לחתוך את שיערך עד שהקרבן יגיע ליעדו. אם תחלה חולה או תסבל פציעת ראש (ועליך לגזור את שיערך), עליך לכפר בצום, או בתרומה, או בצורת עבודה אחרת. במהלך החג הרגיל, אם תשבר את מצב האיחראם (קדושה) בין עומרה לחג, עליך לכפר בהקרבת קרבן. אם אינך יכול לשלם, עליך לצום שלושה ימים במהלך החג ושבעה ימים כאשר תחזור הביתה - כך תשלים עשרה ימים - תנתן שלא תתגורר במקדש הקדוש. עליך להיות מקושר לאל, ולדעת כי האל הוא קשה באכיפת נקמה.

ארבעת חודשי החג (זוּל-הִג'ָה, מוּהַאַרָם, סָפָר, וְרָבִיעִי)

[2:197] חג החגיגה יש לציין בחודשים המצוינים*. מי שיצא לחגוג חג ימנע ממין, התנהגות לא נאותה וויכוחים לאורך כל חג החגיגה. כל הטוב שתעשו, האל יודע במלוא המידה. בעודכם מכינים את ציוד המסע, הציוד הטוב ביותר הוא צדק. עליכם להקשיב אלי, המבינים.

[2:198] אין לך שגיאה בלבד כאשר אתה מבקש פרנסה מאת אדוניך (דרך עסקים). כאשר אתה יוצא מערפאת, תזכור את האל במקום הקדוש (במוזדליפה). תזכור אותו על הדרך שהדריכך; לפני כן, היית תועה.

[2:199] תכתבו יחד, עם כל האנשים שמגישים, ותבקשו מאלוהים סליחה. אלוהים הוא סולח, הרחמן הרב-חסד.

[2:200] כאשר תסיים את טקסיםיך, תמשיך לזכור את האלוהים כפי שאתה זוכר את ההורים שלך, או אף יותר טוב. יש אנשים שיאמרו, "אדונינו, תן לנו מן העולם הזה," בעודם לא ישתתפו בחלקם בעולם הבא.

[2:201] אחרים יאמרו, "אדונינו, הענה לנו צדק בעולם הזה וצדק בעולם הבא, וחס עלינו מענש שאול."

[2:202] כל אחד מהם יקבל את החלק שהרוויחו. האל הוא הכי יעיל בחישוב.

מינא: השמשות האחרונות של הג'ג'

[2:203] תזכור את האל למספר ימים (במינא); מי שממהר לעשות זאת בשני ימים לא יחטא, ומי שנשאר יותר לא יחטא, כל עוד נשמרת הצדק. תשמור על האל, ותדע כי לפניו תאסף.

המראה עשוי להיות מטעה

[2:204] בקרב האנשים, ייתכן שיתרשם ממילותיו של אדם על חייו וייקרא גם על אלוהים כדי להעיד על מחשבותיו הפנימיות, בעוד שהוא יריב נלהב ביותר.

[2:205] כשהוא עוזב, הוא נודד בארץ באופן פושע, מחריב רכוש וחיים. האל לא אוהב פשע.

[2:206] כאשר נאמר לו, "התבונן באלוהים," הוא מתרגז בגאווה. לכן, יעדו היחידי הוא גיהנום; מה מעון רע.

[2:207] ואז יש אלה שמקדישים את חייהם לשרת את האל; האל מרחם על עבודתם של אלה.

[2:208] אוֹיֵב יְקָר, תַּאֲמִין, תִּקַּבֵּל כְּלִילוּת הַכְּנִיעָה; אַל תִּתְעַקֵּשׁ בְּצַעֲדֵי שָׂטָן, כִּי הוּא הָאוֹיֵב הַכְּנַעַן שֶׁלְּךָ.

[2:209] אם תתרדם, לאחר שהובאו אליך הוכחות ברורות, אז ידע כי האל הוא עליון, החכם ביותר.

[2:210] האם הם ממתינים עד שהאל עצמו יבוא אליהם בעננים צפופים, יחד עם המלאכים? כאשר זה יקרה, הכל יסתיים, והכל יוחזר אל האל.

ניסים מביאים אחריות גדולה*

[2:211] שאלו את בני ישראל כמה נסים עמוקים הראינו להם! לאלה שמתעללים בברכות שהוטלו עליהם מאת האל, האל הוא הקשה ביותר בנקמה.

חסר ראייה

[2:212] החיים הזמניים מקושטים בעיני הכופרים, והם מסחפים את אלה שמאמינים. אך הצדיקים יהיו הרבה מעליהם ביום התחייה. האל מברך את אשר הוא רוצה, ללא גבולות.

קנאה קטלנית

[2:213] העם היה קהילה אחת כאשר שלח האל נביאים כנבאי טובות וכמזהירים. הוא שלח אתם עם הכתב, המביא את האמת, לשפוט בין העם בקטטותיהם. באופן אירוני, אלה שקיבלו את הכתב היו אלה שדחו כל כתב חדש, למרות הוכחות ברורות שניתנו להם. זה בגלל קנאתם. האל מנחה את אלה שמאמינים לאמת שמופעלת על ידי כל האחרים, על פי רצונו. האל מנחה את מי שרוצה בנתיב ישר.

[2:214] האם אתה מצפה להיכנס לגן העדן בלי להיות בוחן כמו אלה שלפניך? הם עברו ניסיון בקושי ובצרות, נרעשו עד שהשליח והמאמינים איתו אמרו, "איפה ניצחון האל?" ניצחון האל קרוב.

מקבלי צדקה

[2:215] הם שואלים אותך על נתינה: אמור, "הצדקה שאתה נותן תילך להורים, לקרובי משפחה, ליתומים, לעניים ולנכרי הנודד." כל טוב שתעשה, האל יודע במלוא המידע.

מאמינים: המנצחים האולטימטיביים

[2:216] הקרב עשוי להיות מוטל עליך, גם אם אינך אוהב את זה. אך יתכן שתשנא משהו שהוא טוב בשבילך, ותאהב משהו שהוא רע בשבילך. האל יודע, בעודך לא יודע.

דיכוי נאשם

[2:217] הם שואלים אותך על חודשי המקדש והלחימה בהם: אמור, "הלחימה בהם היא חילול. אך הדחה מנתיב האל והכחש בו ובקדושת בית המקדש, וגירוש תושביו, הם חילולים גדולים יותר בעיני האל. עשוק הוא גרוע מרצח." הם תמיד ילחמו אותך כדי להשיבך מדתך, אם יכולים. אלה בתוככם שישובו מדתם, וימותו ככופרים, בטלו מעשיהם בחיים הזה ובעולם הבא. אלה ישבי גיהנום, שם ישכנו לעולמי עד.

[2:218] אלה שמאמינים, ואלה שעוברים למקום אחר ומשתדלים במען האל, ראויים לרחמי האל. האל הוא סולח, הרחמן.

אסור לשתות אלכוהול ולהימר*

[2:219] הם שואלים אותך על יין ומשחקי המילים: אמור, "בהם יש חטא גדול, וגם כמה יתרונות לאנשים. אך החטאות שלהם גוברות על יתרונם." הם גם שואלים אותך מה לתרום לצדקה: אמור, "היתר." כך אלוהים מבהיר את ההוראות בשבילך, כדי שתשקול.

[2:220] על החיים הללו ועל החיים הבאים. והם שואלים אותך על היתומים: אמור, "לגדלם כאנשים צדיקים הוא הטוב ביותר שתוכל לעשות עבורם. אם תערב את רכושם עם שלך, עליך להתייחס אליהם כחברי משפחה." ה' מכיר את הצדיקים ואת הרשעים. לו רצה ה', היה יכול להטיל עליך חוקים קשים יותר. ה' הוא על כוחות, החכם ביותר.

אל תתחתן עם עובדי עבודה זרה

[2:221] אל תתחתן עם נשים עובדות עבודה זרה, אלא אם תאמיננה; אישה מאמינה טובה מנשים עובדות עבודה זרה, גם אם אתה אוהב אותן. ולא תתן את בנותיך לאנשים עובדי עבודה זרה, אלא אם יאמינו. איש מאמין טוב מעובד עבודה זרה, גם אם אתה אוהב אותו. אלה מקריאים לגיהנום, בעוד שהאל קורא לגן עדן ולסליחה, כפי שהוא רוצה. הוא מבהיר את ראיונותיו לעם, כדי שישימו לב.

היריון

[2:222] הם שואלים אותך על דימום: תגיב, "זה מזיק; עליך להימנע מיחסי מין עם הנשים במהלך הדימום; אל תתקרב אליהן עד שיתקיים סופו. לאחר שיתקיים סופו, תוכל להתקרב אליהן באופן המותר על פי האל. האל אוהב את הצובעים, והוא אוהב את הנקיים."

[2:223] נשיכם הן נשאי הזרע שלכם. לכן, תוכלו ליהנות מהזכות הזו בכל דרך שתבחרו, רק תשמרו על הצדק. עליכם להיות יראי אלוהים ולדעת שתפגשו אותו. תנו בשורה טובה למאמינים.

אל תשא את שם האל בריק.

[2:224] אל תשים את שם האל בהשפלת שבועות קלות, כדי שתיראה צדיק, חסיד, או כדי להשיג אמיתיות בעיני האנשים. האל הוא שומע, יודע.

[2:225] אל לא דורש ממך חשבון על כל נשימה של שבועה; הוא דורש ממך חשבון על כוונותיך הפנימיות. אל הוא סולח, רחום.

חוקי הגירושין

[2:226] אלה שרוצים לשלוט את נשותיהם ימתינו ארבעה חדשים (תקופת התיקון); אם ישנו את דעתם ויחדלו, אז אלוהים הוא סולח, רחום.

[2:227] אם הם הולכים לעבור על הגירושין, אז האל ישמע, יודע.

[2:228] הנשים הגרושות ימתינו שלושה חודשי נידה (לפני שינשאו לגבר אחר). אין להן רשות להסתיר מה שאלוהים יוצר במעייהן, אם הן מאמינות באלוהים וביום האחרון. (במקרה של הריון,) רצון הבעל יחריף על רצון האישה, אם הוא רוצה לשוב להתחתן איתה. לנשים יש זכויות, וגם חובות, בצדק. ולכן, רצונו של האיש יקום (במקרה של הריון). אלוהים הוא עליון, החכם ביותר.

[2:229] הגירושין ניתנים לשינוי פעמיים. האישה שנגרשה רשאית להישאר באותו הבית באופן ידידותי, או לעזוב אותו באופן ידידותי. לא חוקי לבעל לקחת חזרה דבר שנתן לה. אך הזוג יכול לחשוש שיעבירו עבירה על חוקי האל. אם יש חשש שיעברו עבירה על חוקי האל, אין בהם טעות אם האישה מחזירה ברצונה כל מה שבחרה. אלה הם חוקי האל; אל תעברו עליהם. אלה שעוברים על חוקי האל הם העוקצים.

[2:230] אם הוא משיא גירושין לה (לפעם השלישית), אסור לו לשאת אותה שוב, אלא אם תתחתן עם גבר אחר ואז הוא משיא לה גירושין. אז בעלה הראשון יכול לשאת אותה שוב, כל עוד הם עומדים בחוקי האל. אלו הם חוקי האל; הוא מסביר אותם לאנשים שיודעים.

אל תזרוק את הגרושים לחוץ לרחובות

[2:231] אם תפרישו את הנשים, לאחר שימלאו את תקופת ההפרדה שלהן (שלוש עיקורים), עליכם לאפשר להן להתגורר באופן ידידותי באותה הבית, או לתת להן לצאת באופן ידידותי. אל תכריחו אותן להישאר נגד רצונן, כמו נקמה. מי שעושה כך מזיק לנפשו. אל תקלקלו את ההוראות של אלוהים. זכרו את ברכות אלוהים עליכם, וכי הוא שלח אליכם את הכתב והחכמה להאיר אתכם. תשמרו על אלוהים, ותדעו כי אלוהים מודע לכל הדברים.

[2:232] אם תפרידו מהנשים, לאחר שימלאו את תקופתן, אל תמנעו מהן לשוב ולהתחתן שוב עם בעליהן, אם יתקיים פיוס ביניהם. זה ישמר על ידי אלה בתוככם שמאמינים באלוהים וביום האחרון. זה טהור יותר בעיניו, ויותר צדיק. אלוהים יודע, בעודכם אינכם יודעים.

[2:233] אמהות גרושות יניקנה את ילדיהן שנתיים מלאות, אם כן יחפוץ האב. האב יספק לאם מזון ובגדים בצדק. לא יטעים איש על איש ולא תטעימ אם על ילדה. (אם ימות האב), יורשו יישא את האחריות הללו. אם הורי התינוק מסכימים להיפרד בהסכמה משותפת, לא יחטאו בכך לאחר שיועצו זה עם זה. אין לך חטא בשכירת אמהות מניקות, כל עוד אתה משלם להן בצדק. תירא את האל, ודע כי האל רואה את כל מעשיך.

תשמור על המרווחים לפני הנישואין

[2:234] אלה שמתו והניחו נשים, כנעול יחכו ארבעה חדשים ועשרת ימים (לפני שינשאו שוב). כאשר ישלימו את התקופה הזו, אין בך שום טעות באשר תתיר להן לעשות כל דבר צדק שירצו לעשות. האל יודע באופן מלא על כל מעשה שלך.

[2:235] אין לך חטא בהודעת התקופה שלך לנשים או בשמירתה בסוד. האל יודע שתחשוב עליהן. אל תפגשם בסתר אלא אם יש לך דבר צדיק לדון בו. אל תבצע את הנישואין עד שתתמלא תקופתן. עליך לדעת שהאל מכיר את מחשבותיך הפנימיות ולשמור עליו. עליך לדעת שהאל הוא סולח, רחום.

שבירת ההתקשרות

[2:236] אין בך שגיאה כאשר אתה גורש את הנשים לפני שנגעת בהן, או לפני שקיבעת את סכום הנדון להן. במקרה כזה, עליך לפצות אותן—העשיר כפי שהוא יכול והעני כפי שהוא יכול—פיצוי הוגן. זהו חובה על הצדיקים.

[2:237] אם תפרוש מהן לפני שנגעת בהן, אך לאחר שקבעת את סכום הנדהם להן, הפיצוי יהיה מחצית סכום הנדהם, אלא אם יפקירו ברצונן בזכויותיהן, או אם הצד האחראי על גריעת הנישואין בוחר לוותר על הנדהם. לוותר הוא קרוב יותר לצדק. עליכם לשמור על היחסים הנאותים ביניכם. האל רואה את כל מעשיכם.

תשמור על תפילת הקשר*

[2:238] עליך לשמור באופן עקבי על תפילת הקשר, במיוחד על התפילה האמצעית, ולהקדיש את עצמך לאל.

[2:239] בתנאים חריגים, ניתן להתפלל בעודך הולך או רוכב. כאשר אתה בטוח, תזכור את האלוהים כפי שלימד אותך מה שלא ידעת.

תמיכה כלכלית לאלמנות ונשים גרושות

[2:240] אלה שמתים ועוזבים נשים, צווי יעניק לנשים תמיכה לשנה, תנאי שישהו באותה הביתה. אם יעזבו, אין חטא באם תתיר להם לעשות מה שיחפצו, כל עוד נשמרת הצדק. אל הוא עליון, החכם ביותר.

[2:241] גַּם הַגְּרוּשִׁים יְקַבֵּלוּ טַיִם, כְּצֶדֶק. זֹאת חוֹבָה עַל הַיְשָׁרִים.

[2:242] אלוהים מסביר כך את ההודעות שלו עבורך, כדי שתבין.

מתמקמים במאבק בשם האלוהים

[2:243] האם שמת לב לאלה שנמלטו מבתיהם - גם אם הם היו באלפים - מפחד ממוות? אלוהים אמר להם, "מותו," ואז החייהם. אלוהים מזג חסדו על האנשים, אך רוב האנשים אינם מודים.

[2:244] תלחמו בדרך של האל, ודעו כי האל שומע, יודע.

[2:245] מי ישא לאלוהים הלוואי צדק, כדי שישולם לו מרובה מאוד? אלוהים הוא המספק והממנע, ואליו תחזרו.

שאול*

[2:246] האם שמת לב למנהיגים של ישראל לאחר משה? הם אמרו לנביאם: "אם תמנה עלינו מלך לנהוג אותנו, נלחם בדרך האל." והוא אמר: "האם תהיה רצונכם שאם יימנה לכם להלחם, לא תלחמו?" הם אמרו: "למה לא נלחם בדרך האל, כשנפקדנו מבתינו ומילדינו?" אך כאשר נפקדו להלחם, פנו לעבור מן המלחמה, חוץ ממעט מהם. האל יודע את הפושעים.

שאלה על חכמת האלmighty

[2:247] הנביא שלהם אמר להם, "אלוהים מינה את תַּלוּת (שאול) להיות מלככם." הם אמרו, "איך הוא יכול להיות מלך עלינו כאשר אנו ראויים יותר למלכות ממנו; הוא אף אינו עשיר?" הוא אמר, "אלוהים בחר בו מעליכם, וברך אותו בשפע של ידע וגוף." אלוהים מעניק את מלכותו למי שירצה. אלוהים הוא נדיב, יודע הכל.

ארון הברית

[2:248] הנביא שלהם אמר אליהם, "אות מלכותו היא שתושבת ארון הברית אליכם, מביאה אישורים מאת האדון שלכם, ופסלים שנותרו מעם משה ועם אהרן. יובא על ידי המלאכים. זה צריך להיות אות משכנעת בשבילכם, אם אתם באמת מאמינים."

דוד וגולית

[2:249] כאשר שאול ניהל את הצבא, אמר: "האל נותן לכם מבחן על ידי נחל. מי ששותה ממנו לא שייך אלי—רק אלה שלא טעמו ממנו שייכים אלי—אלא אם זה רק טיפה יחידה." הם שתו ממנו, חוץ ממעט מהם. כאשר עבר אותו עם אלה שהאמינו, הם אמרו: "עכשיו חסר לנו הכח לעמוד בפני גולית וצבאו." אלה שהיו מודעים לפגישה עם האל אמרו: "צבא קטן הפיל צבא גדול ברשות האל. האל עם המתמידים בהתמדה."

[2:250] כאשר עמדו מול גולית וצבאו, התפללו: "אדונינו, הענה לנו באמונה, חזק את עמודיינו, ותמוך בנו נגד העם המתקוממים."

[2:251] הם ניצחו אותם ברשות של האל, ודוד הרג את גולית. האל נתן לו מלכות וחכמה, ולימד אותו כפי שרצה. אם לא היה להאל תמיכה באנשים מסוימים נגד אחרים, הייתה מבולבלת עלי הארץ. אך האל מזיג את חסדו על האנשים.

[2:252] אלה הן גלויות האל. אנו מקריאים אותן דרךך*, באמת, כי אתה אחד מהשליחים.

רבים משולחים / הודעה אחת

[2:253] השליחים האלה; ברכנו חלק מהם יותר מאחרים. לדוגמה, אלוהים דיבר עם אחד, והעלינו חלק מהם לדרגות גבוהות יותר. ונתנו לישוע, בן מרים, מופתים עמוקים ותמכנו בו ברוח הקודש. אם היה רצון של אלוהים, תלמידיו לא היו נלחמים זה עם זה, לאחר שהוכיחו הוכחות ברורות להם. במקום זאת, הם התווכחו ביניהם; חלק מהם האמינו, וחלק סרבו. אם היה רצון של אלוהים, הם לא היו נלחמים. הכל נעשה על פי רצון האל.

אין עריצה*

[2:254] אוי המאמינים, עליכם לתרום צדקה מהמזונות שנתנו לכם, לפני שיבוא יום בו אין סחר, אין שחיתות ואין ערבות. הפושעים הם העושקים.

[2:255] אל: אין אלוהים אחר מלבדו, החי, הנצחי. לעולם לא ישן ולא ינום. לו שייכת כל היקום בשמים ובארץ. מי יפליט לפניו, אם לא כרצונו? הוא יודע את עברם ואת עתידם. איש לא ישיג דעת, אלא כפי רצונו. ממשלתו נטויה על השמים והארץ, ולא יטריח אותו לשלוט בהם. הוא העליון, הגדול.

אין כפיה בדת

[2:256] אין כל אילוץ בדת: הדרך הנכונה כעת מובדלת מהדרך השגויה. מי שמזהיר את השטן ומאמין באלוהים, הוא תופס באחיזה החזקה ביותר; אחיזה שאינה נשברת. אלוהים הוא שומע, יודע הכל.

[2:257] אלוהים הוא אדון של אלה שמאמינים; הוא מוביל אותם מהחושך אל האור. לגבי אלה שמכחישים, אדוניהם הם עצביהם; הם מובילים אותם מהאור אל החושך - אלה יהיו יושבי גיהנום; הם ישהו בו לעד.

דיון המרץ של אברהם

[2:258] האם שמת לב למי התווכח עם אברהם על אדוניו, למרות שהאל העניק לו מלכות? אברהם אמר, "אדוני נותן חיים וממית." הוא אמר, "אני נותן חיים וממית." אברהם אמר, "האל מביא את השמש ממזרח, האם תוכל להביא אותה ממערב?" הכופר נתפס בקשר. האל לא ידריך את הרשעים.

שיעור על המוות*

[2:259] שקול את מי שעבר בעיירת רפאים ותהה, "איך יכול האל להחיות את זה לאחר שמתה?" האל אז הורידו למוות למאה שנה, ואז החייהו. הוא אמר, "כמה זמן היית כאן?" הוא אמר, "יום או חלק מיום." הוא אמר, "לא! היית כאן מאה שנה. אבל, ראה את אוכלך ושתיתך; הם לא רקמו. ראה את החמור שלך - כך אנו מעבירים לך שיעור לעם. כעת, שים לב איך אנו בונים את העצמות, ואז מכסים אותן בבשר." כאשר הבין מה קרה, אמר, "עכשיו אני יודע שהאל הוא כוח עליון."

כל מאמין זקוק לוודאות

[2:260] אברהם אמר, "אדני, הראה לי איך אתה מחייה את המתים." והוא אמר, "האם אינך מאמין?" ויאמר, "כן, אך אני מבקש להרגע את ליבי." ויאמר, "קח ארבעה ציפורים, חקוק את סימניהן, שים חתיכה מכל ציפור על ראש הגבעה, ואז קרא אותן אליך. הן יבואו אליך במהירות. תדע כי האל עליון, חכם ביותר."

השקעה הכי טובה

[2:261] הדוגמה של אלה שמוציאים את כספם במען האל היא כמו זרע שמייצר שבעה שבלים, עם מאה גרעינים בכל שבל. האל מרבה זאת למי שירצה. האל הוא נדיב, יודע.

[2:262] אלה שמוציאים את כספם למען האל, ואחרי כך לא יעקרו את צדקתם בקלות או נזק, יקבלו תמורתם מאת אדוניהם; אין להם מה לפחד, ולא יתעצבו.

[2:263] מילים נעימות וחמלה טובות יותר מצדקה שמלווה בקלות. האל עשיר, רחום.

[2:264] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, אַל תְּבַטְלוּ אֶת צְדָקוֹתֵיכֶם עַל יְדֵי לַעֲג וְגִנָּה, כְּמוֹ הַמְּבַזֶּה בַּזְּכוּתוֹ, וְהוֹצִיא אֶת כַּסְפּוֹ לְהַרְאוֹת. בְּעִוְרוּת לֵב, וּמַסְתִּיר אֶת אֱלֹהִים וְאֶת יוֹם הָאַחֲרוֹן. דְּמוּתוֹ דוֹמֶה לְסֶלַע שֶׁכִּסָּה בְּשִׁכְבַת קַרְקַע דַּקָּה; כְּשֶׁיִּרְדַּף גֶּשֶם כָּבֵד, הוּא יִשְׁטֹף אֶת הַקַּרְקַע, וְיַעֲזֹב אוֹתוֹ סֶלַע בְּלִי תַכְלִית. הַמְּבַזֶּה אֵינוֹ מֵרוּשָׁם. אֱלֹהִים אֵינוֹ מַדְרִיךְ אֶת הַכּוֹפְרִים.

צדקה

[2:265] הדוגמה של אלה שמעניקים את כספם מחפשי רצון האל, מתוך אמונה כנה, היא כגן על קרקע פורה בגובה; כאשר גשם כבד נופל, היא נותנת כפל מהתבואה. אם גשם כבד אינו זמין, טפטוף יהיה מספיק. האל רואה את כל מעשיך.

[2:266] האם יש בכם מי שמעוניין לרכוש גן של דקלים וגפנים, עם נחלים זורמים ותבואה רבה, ואז, כשהוא מזדקן, ובניו עדיין תלויים בו, מכה אסון תגיע ותשרף את גנו? האל כך מבהיר את הזיהויים בשבילכם, כדי שתשקלו.

מה לתת

[2:267] אוי המאמינים, עליכם לתרום צדקה מהרווח הטוב שאתם מרווים, וממה שהביאנו לכם מן הארץ. אל תבחרו את הרע מתוכו לתת, כאשר אתם בעצמכם לא תקבלו אותו אלא אם יש לכם עיניים סגורות. עליכם לדעת כי האל עשיר, ראוי לשבח.

[2:268] השטן מבטיח לך רעבון ומצווה אותך לעשות רע, בעוד שהאל מבטיח לך סליחה ממנו וחסד. האל הוא נדיב, יודע הכל.

חכמה: אוצר גדול

[2:269] הוא מעניק חכמה למי שהוא בוחר בו, ומי שמשיג חכמה, השיג מתנה גדולה. רק אלה שיש להם בינה ישימו לב.

צדקה אנונימית טובה

[2:270] כל צדקה שתתרמו או התחייבות צדקה שתקיימו, האל יודע במלוא ידיעתו. לרשעים, לא יהיו עוזרים.

[2:271] אם תפרסם את צדקותיך, הן עדיין טובות. אך אם תשמור על סודן ותתנם לעניים, זה טוב יותר בעינייך ומוחה עוד יותר מחטאיך. האל יודע במלוא ידיעתו את כל מעשיך.

אלוהים הוא היחיד שמנחה

[2:272] אינך אחראי להדריך אף אחד. האל הוא היחיד שמדריך את מי שבוחר (להתרחק). כל צדקה שתתן היא לטובתך בלבד. כל צדקה שתתן תהיה למען האל. כל צדקה שתתן תשולם לך, בלי שום עול.

[2:273] הצדקה תילך לעניים הסובלים בשם האל, ואינם יכולים לעבור למקום אחר. הבלתי מודעים עשויים לחשוב שהם עשירים, בשל כבודם. אך אתה יכול לזהותם לפי אותיות מסוימות; הם אינם מבקשים צדקה מהאנשים באופן עקבי. בכל צדקה שתתן, האל מודע לכך במלואו.

[2:274] אלה שנותנים צדקה לילה ויום, בסתר ובפומבי, יקבלו תמורתם מאת אדוניהם; לא יהיה להם מה לפחד, ולא יתעצבו.

ניאוף אסור*

[2:275] אלה שנוטשים רבית נמצאים במצב דומה לאלה שברשות השטן. זאת מפני שהם טוענים כי רבית היא כמו עסקים. אך האל רשאי עסקים ואוסר רבית. לכן, מי ששומע אל מצווה זו מאת אדוניו ומתרחק מרבית, הוא יכול לשמור על הרווחים שלו מהעבר, והמשפט שלו תלוי באל. לגבי אלה שמתעקשים ברבית, הם נתקלים בגיהנום שם ישהו לעדי עדים.

[2:276] אלוהים גונב את הריבית, ומברך עשר. אלוהים שונא כל כופר, אשמה.

הבטחה אלוהית

[2:277] אלה אשר מאמינים והולכים בדרך הצדק, ושומרים על תפילת הקשר (סלאת), ונותנים את הצדקה החובה (זכאת), הם מקבלים את שכרם מאת אדוניהם; לא יהיה להם לחתוך, ולא יתעצבו.

[2:278] אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים, עַלֵיכֶם לִשְׁמֹר אֶת ה' וּלְהִתְרַחֵק מִכָּל סוֹג שֶׁל רִבִּית, אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים.

[2:279] אם לא, אז צפה במלחמה מאת האל וממלאכו. אך אם תתחרט, תוכל לשמור על עירים שלך, בלי לגרום לעול ולא להיתחשף לעול.

[2:280] אם החייב אינו מסוגל לשלם, המתן לעת טובה. אם תוותר על ההלוואה כצדקה, זה יהיה טוב עבורך, אם רק תדע.

[2:281] הִשָּׁמֶר מִיּוֹם שֶׁתּוּשַׁב אֶל הָאֱלֹהִים, וְכָל נֶפֶשׁ תִּשָּׁלֵם עַל כָּל מַעֲשֶׂיהָ, בְּלֹא שׁוּם עוֹלָה.

רשומה של עסקאות פיננסיות

[2:282] אתם המאמינים, כאשר אתם עושים עסקת הלוואה לכל תקופה, עליכם לרשום את זה. סופר ניטרלי יבצע את הכתיבה. אף סופר לא יסרב לבצע את השירות הזה, כפי שנלמד מהאל. הוא יכתוב, כאשר החייב יקבע את התנאים. הוא ישמור על האל אלוהיו ולא ישקר. אם החייב אינו יכול להחליט מבחינה נפשית, או חסר יכולת, או אינו יכול לקבוע, אז האחראי יקבע בצדק. שני אנשים ישמשו כעדים; אם לא שני אנשים, אז איש ושתי נשים שעדותן מקובלת לכולן.* וכך, אם אחת מהנשים תתחמק, השניה תזכיר לה. על עדים להעיד כאשר יתבקשו לעשות זאת. אל תיגעו לרשום את הפרטים, כל אורך הזמן, כולל זמן השחרור. זה צודק בעיני האל, מבטיח עדים טובים יותר, ומסיר כל ספק שיש לכם. עסקאות שאתם מבצעים במקום אינן צריכות להירשם, אך עליכם להעיד עליהן. אף סופר או עד לא ייפגעו בגלל שירותיהם. אם תפגעו בהם, זה יהיה רשע בצדכם. עליכם להקשיב לאל, והאל ילמד אתכם. האל הוא יודע הכל.

[2:283] אם אתה נוסע ואין סופר זמין, יש להציג ערבון להבטחת השבת הכספית. אם מישהו נאמן בכך, הוא יחזיר את הערבון במועדו, והוא ישמור על ה' אלוהיו. אל תמנע עדות על ידי כסוי מה שראית. מי שמתעלם מעדות הוא חוטא בלבו. ה' מודע לכל מעשיך.

[2:284] לאל כל מה שבשמים ובארץ. בין שאתה מגלה את מחשבותיך הפנימיות, או שאתה מחביא אותן, אל יחזיק אותך אל חשבון עליהן. הוא סולח למי שירצה, ומעניש את מי שירצה. אל הוא על-כל דבר יכול.

לא תעשה שום הבדל בין שליחי האלוהים

[2:285] המלאך האמין במה שנשלח אליו מאת אדוניו, וכן עשו המאמינים. הם מאמינים באלוהים, במלאכיו, בספרו ובשליחיו: "אין לנו הבדל בין אחד משליחיו." הם אומרים, "שמענו ונציית.* סלח לנו, אדונינו. אליך היעד הסופי."

[2:286] אלוהים לעולם לא מטיל על נפש עול מעבר ליכולתה: לזכותה היא מרוויחת, ונגדה היא מחטיאה. "אדונינו, אל תרשיענו אם אנו שוכחים או טועים. אדונינו, והגן עלינו מלקללך, כמו שעשו הקודמים לפנינו. אדונינו, הגן עלינו מלחטוא עד שיהיה מאוחר מדי לשוב. סלח לנו וסלח לנו. אתה הוא אדונינו ומושלנו. הענה לנו ניצחון על האנשים המכחישים."